4 חיילים וחיילות בוחרים את האירוע הכי משמעותי עבורם ב-365 ימים

ביום האחרון של 2025, כשאנחנו מביטים על השנה החולפת או מציבים רשימת מטרות חדשה, מחזור הגיוס נוב'-דצמ' 24' סוגר שנה בצבא. אז בין אם אתם 'הופכים תקליט', אתן כפסע מהשחרור או בכלל עוד בהכשרה - לכל אחד מכם יש לא מעט חוויות מ-365 הימים האחרונים. ככה הם נראו מעיני 4 חיילים וחיילות שבדיוק מציינים שנה עגולה על מדים.

סמל ס', מ"כית בגדוד רם

 לפני שסמל ס' הגיעה לשורות גדוד רם של חטיבת החילוץ, היא הייתה סטודנטית בקולג' בצפון קרוליינה שבארצות הברית. שם, היא מעידה על מספר אירועי אנטישמיות קשים שחוותה: "תלשו לנו מזוזות מהדלתות, ירקו על חברים שלי, וצעקו עליהם קללות כשהלכו בקמפוס".

דווקא אז, מהצד השני של העולם, החליטה לעלות לארץ - ולהתגייס. "הרגשתי שזה המקום היחיד שבו אני יכולה להיות בבית", היא מצהירה, "אמרתי לעצמי: 'אם אני כבר פה, אז הדבר שאני הכי רוצה לעשות זה להציל חיים'. בגלל זה בחרתי בחטיבת החילוץ".

רק כמה חודשים אחרי שנחתה בישראל, התגייסה למחזור הגיוס נוב' 24', ובתום ההכשרה - יצאה לקורס מ"כים. אך כבר בתחילתו, פרץ מבצע 'עם כלביא', והמפקדים לעתיד ששהו בחופשה בביתם, הוקפצו במהרה לזירות נפילה ברחבי הארץ.

סמל ס', הגיעה לאחד האירועים הקשים בשפלה, בו פגע טיל בבניין אזרחי: "כל האזור היה מלא בשריפות והריסות של בטון. פתאום אתה רואה דברים כמו תמונות של אנשים, עוגה שעדיין נמצאת בתנור, או טלוויזיה שעדיין חצי מנגנת סרט, ואתה רואה שכולם היו באמצע משהו - שברגע אחד הפסיק".

בזריזות, היא והצוות שלה נכנסו לבניין הבוער, וביחד עם החובש, התחילו לסרוק את האזור אחר נפגעים ולכודים. באחת הדירות, איתרו פצוע ללא הכרה, ופינו אותו באלונקה. רק לאחר מכן, בשיח עם המשפחה - הבינו שמדובר בשורד שואה.

"פתאום כל הסיטואציה קיבלה משמעות אחרת", משחזרת סמל ס', "העובדה שהוא עבר משהו כל כך נורא בחיים שלו, ועכשיו חווה מלחמה נוספת - הפכה את החילוץ שלו לדבר שאני לא אשכח לעולם".

מאז אותה חוויה עוצמתית ומעצבת, ס' סיימה את הקורס והפכה למפקדת כיתה בגדוד רם, וכעת, עתידה לצאת לקורס קצינים.

"כשאני מסתכלת על החיים שלי לפני שנה", היא מצביעה, "אני מבינה שוויתרתי על ה'דרך הקלה' והחלפתי אותה במסלול הרבה יותר מאתגר - אבל זה בדיוק מה שאני אוהבת. זה לא היה קל, ועשיתי המון טעויות, אבל בסוף, גם אם אני גרה כאן לבד, והמשפחה שלי בארה"ב, יש לי עכשיו את המשפחה שלי במדים, ובחטיבה".

רב"ט ג', קשל"ט ביחשת"פ

 כשרב"ט ג' סיים את הכשרת הקשל"ט (רכז שליטה קרקעי) בבסיס חה"א בעובדה, אותה התחיל בדצמבר 24', ושובץ ביחידה לשיתוף פעולה, עמדו בפניו שתי גזרות כאופציה לשיבוץ הסופי: צפון ודרום. אך למרבה הפתעתו, הגיע למרחב שאותו לא צפה מראש - הישר לאיו"ש שתחת פיקוד המרכז.

ג', ביחד עם שני חבריו לקורס, חנכו את המכלול האווירי הראשון באוגדה, שנפתח השנה. שם, עליהם להוות הגשר בין חה"א, לכל צורך שעולה בין כותלי החמ"ל: "בין אם זה פינוי מוסק של פצועים, חיבור מודיעין או תקיפות - הכול עובר דרכנו".

לאחר תקופת התאקלמות והסמכה, לאחרונה, במסגרת מבצע 'חמש אבנים' בצפון השומרון, רשמו במכלול החדש מספר הישגים מבצעיים. "הייתה המון התעסקות בעולם הפעלת האש", הוא מעיד, "עם עשרות מטרות תקיפה - יעדים שאנחנו קבענו ביחד עם האוגדה, וסיפקנו מעטפת אווירית מתאימה".

באירוע נוסף בו תפקד ג', קיבל התראה מהחמ"ל על חדירה של מספר חשודים דרך גדר יישובית. "ישר, וביחד עם הגורמים באוגדה, התחלתי להרכיב תמונת מצב, והבנתי שיש צורך בכוח התערבות של יחידה מיוחדת, כדי להסיר את האיום. אז נפל לי האסימון - כמה התגובה בזמן אמת כל כך חשובה, וכמה התפקיד הזה קריטי".

"בסופו של דבר, הקמנו השנה מאפס מקום שלא היה בעבר", הוא קובע, "מלבד האחריות העצומה בלחבר בין חיל האוויר לכוחות בשטח, יצא לי לסייע לפעילויות שחברים שלי מהבית השתתפו בהם בגזרה, שם הבנתי את הזכות שיש לי. זה מרגיש שסומכים עליך - לבנות יסודות שישמשו אותנו גם שנים קדימה".

רב"ט נ', תצפיתנית בגדוד 595

 לפני כשנה, כשרב"ט נ' התלבטה לגבי תפקידה בשירות הצבאי, הייתה זו אחותה התאומה שעזרה לה להכריע: "היא התגייסה שלושה חודשים לפניי להיות תצפיתנית בגזרת לבנון, סיפרה לי על מה שהיא עושה - והחלטתי שגם אני רוצה".

וכך, בתום שלושה חודשי הכשרה, שובצה גם היא להיות תצפיתנית, אך בעברו השני של הצפון - גבול סוריה, גדוד 595 (עיט).

בסוכות האחרון, כשתפסה נ' משמרת בחמ"ל ברמת הגולן, קפצה על המסך התראת תנועה חריגה במכ"ם. "ישר פתחתי במצלמה את הזיהוי", היא משחזרת, "וקלטתי שאני רואה שני רעולי פנים, רכובים על אופנועים - במקום שהם לא אמורים להיות בו".

במהרה, העבירה את הדיווח שכלל אפיון של החשודים למפקדות ולכוחות בשטח. "עלינו מול הגדוד בקשר, הבנו איפה נמצאים הלוחמים, והכוונו אותם למיקום של האירוע", היא מציינת. ובמקביל, על הצג נראתה נסיגת האופנועים במעלה התל.

"הם קלטו את הכוחות שלנו והתחילו לברוח", ממשיכה נ', "אז לפי ההיכרות עם זוויות המצלמה באזור, הדרכנו את הצוותים לעקוב אחריהם. הם העלו רחפן, וזיהו את כלי הנשק שניסו להבריח, ולאחר מכן, הכוונו כוח נוסף שהגיע לאזור, וסגר את המעגל".

בסיום האירוע, התגלה כי החשודים ניסו להבריח 5 אקדחים מסוריה לישראל: "התכנון שלהם היה לבצע התקפה על המוצב הסמוך בו נמצאים לוחמים שלנו. ביום הזה הבנתי את החשיבות שיש לי בתור תצפיתנית. יש לנו אפשרות לראות זוויות שלא נגישות לכוחות בשטח. רק אחרי שהכול נגמר הבנתי כמה הסיכול הזה היה משמעותי".

"התפקיד הזה לא פשוט", מדגישה נ', "הוא יכול להיות תובעני, אבל אין משהו מספק יותר. כמו למשל באירוע כזה, אם לא היינו מזהות את האיום ומגיבות מהר מאוד - עלול היה לקרות משהו נורא, ובדיוק בגלל זה המשימה שלנו כל כך חשובה".

רב"ט מ' מחטיבת כפיר, חניך בקורס מ"כים

 אחרי הרבה ניסיונות, תפסנו סוף סוף את רב"ט מ' לשיחה בין הניווטים של ביסל"ח, חודש לתוך קורס המ"כים. אך את דרכו, החל לפני כשנה - בגיוס נוב' 24' לחטיבת כפיר.

מ' הגיע לגדוד דוכיפת, ובזמן הכשרה בת 8 חודשים, יצא לקורס חובשים. "עולם הרפואה תמיד עניין אותי, אבל ההחלטה נבעה מזה שבסוף כשיש אירוע, כמעט כל העיניים מופנות אל החובש לסיוע וטיפול", הוא מסביר, "זה תפקיד עם המון אחריות על הכתפיים, ובמקרים גם מציל חיים".

משם, כשסיים את המסלול, יחד עם הגדוד, המשיך החובש לתפוס קו בלבנון, איו"ש ומשם לעזה במסגרת מבצע 'מרכבות גדעון ב'': "זאת הייתה תחושה קצת סוריאליסטית, כמו להיות מנותק מהעולם שבחוץ בזמן שאתם נלחם בין הריסות ואיתורים - בלי אפשרות לדבר עם המשפחה או בת הזוג".

אחד האירועים הזכורים לו במיוחד, התרחש לאחר פיגוע הירי בסמוך ליישוב ברוכין, בו נרצחה צאלה גז ז"ל. "הוקפצנו לאזור כדי לסייע בחיפושים אחר המחבל", הוא משחזר, "אני זוכר שהגענו לשם, וזה היה אירוע מורכב. התחלנו לסרוק בית אחר בית ובסוף עצרנו כמה חשודים שבדיעבד נקשרו אליו".

יום אחרי שיצאו מהמרחב, הצוות של מ' ראה בחדשות שהמחבל חוסל: "באותה תקופה, כל הזמן היו עדכונים ופושים על מבצעים ומעצרים כאלה ואחרים. אבל להבין שזה אירוע שלקחנו בו חלק, גם אם קטן, בהגנת המדינה - היה מכונן עבורי".

מאז, וכפי שהזכרנו קודם, נמצא הלוחם בעיצומה של הכשרת קורס מ"כים: "כל אחד כאן הגיע ממקום אחר, חלק עם ניסיון משמעותי מכל גזרות המלחמה". ובדיוק כשהוא מסיים את המשפט, חברו לקורס ולמחזור הגיוס, ר', מצטרף לשיחה ומוסיף על חוויה משלו: "בתמרון בעזה, הפלוגה שלי פעלה תחת כוח שריון. באחד האיתורים, חוליית מחבלים ניסתה לפגוע בנו במגנן באמצעות ירי ומטעני חבלה. במהירות השבנו אש בחזרה, וסגרנו מעגל על המחבלים". 

לאחר מכן, ר' והצוות הרפואי העניקו סיוע רפואי בשטח לפצועים. "לשמוע מכל האנשים כאן את הסיפורים שלהם מהמלחמה, בדיוק כמו של ר' - נותן המון כוח להמשיך בעשייה שלנו".

"כבר לפני הגיוס, רציתי ללכת לתחום הפיקוד", מודה מ', "אם אני מסתכל אחורה, לפני שנה עוד הייתי ממלצר אחרי בית הספר. עכשיו - תהיה לי את האחריות על חיילים, לדאוג שכל אחד מהם יוכל לחזור הביתה ולחבק את המשפחה שלו".