זכותם של העובדים להתפלל בזמן העבודה

1. מטרה - מטרת הוראה זו היא להגדיר את הזכויות של העובדים בכל הנוגע לתפילה בזמן העבודה.
2. כללי – תיקון מספר 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 ,עיגן בחוק את זכותו של העובד להתפלל במהלך יום העבודה. עוד טרם קבלת תיקון זה, נקבעו במסגרת פקודת מטכ"ל 34.0302 החובה של מפקדי היחידות להבטיח את זכותם של כלל המשרתים בצה"ל, בכלל זה, עובדי צה"ל, להתפלל, וכן את שעות התפילה ומשכי כל תפילה (שחרית, מנחה, ערבית) לאוכלוסייה היהודית.
3. הזכות להתפלל – על-פי התיקון לחוק זמן התפילה ייקבע על-ידי מקום העבודה "בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה ובהתחשב בדתו של העובד". כלומר, ההתחשבות בדתו של העובד, חייבת להיעשות בהתחשב בצורכי היחידה ובאילוצים מיוחדים הקשורים בעבודה.
4. בכל הנוגע לעובדים יהודיים – ניתן להיעזר בהוראות פקודת מטכ"ל 34.0302התוחמת את השעות בהן תקבענה תפילות שחרית מנחה וערבית, ואת משכנן של תפילות אלו. פקודה זו קובעת, בין השאר, כי תפילת שחרית בימי חול תימשך עד 30 דקות, תפילה מנחה בימי חול תימשך עד 15 דקות ותפילת ערבית בימי חול תימשך עד 15 דקות.
5. חפיפה עם זמני ההפסקות לשעות התפילה - אין כל מניעה לקבוע את זמני ההפסקות באופן שיחפפו את השעות בהן ניתן לקיים את התפילות. לצורך ההמחשה, אין כל מניעה לקבוע כי הפסקת הצהריים תהיה בין השעות 13:15 עד 13:45 ושתפילת מנחה תהיה בין השעות 13:15 עד 13:30. באופן כזה יובטח כי חלק עיקרי מזמן התפילה יהיה על חשבון הפסקת העובד.

רמ"ד אחראי לעדכונים ושינויים: מפקדת המוקד