הרגעים הבלתי נשכחים
אין ספק שקורס נתיב מלא בחוויות שונות, מרגשות, משמחות ומלמדות. ובכל זאת, ישנה תמיד חוויה אחת שתיזכר יותר מכולן. בוגרי הקורס משתפים:
רב"ט קטיה גלוחובסקי:
אחת מהפעילויות הרבות שעברנו בקורס נצרבה בזיכרוני: המפקדת ביקשה שכל אחד ישלח לה שיר שיש לו משמעות כלשהי עבורנו. באותו ערב התאספנו לערב סיכום צוותי אחרון, וללא הקדמה, המפקדת כיבתה את האורות והדליקה מחשב שהיה מחובר למקרן.
בכל פעם שהתנגן שיר, החייל שבחר אותו היה צריך לגשת למחשב ולכתוב את כל מה שהוא חושב: למה בחר את השיר, תחושות, רקע, וכל דבר אחר שעובר אצלו בראש באותו רגע. כל זה נעשה בשקט מוחלט, באורות כבויים כאשר המוזיקה מתנגנת ברקע.
באותו ערב נחשפתי לסיפורים הכי אישיים של חבריי לצוות, סיפורים שלא הכרתי אחרי היכרות של חודש וחצי. אנשים נפתחו בצורה אדירה, אמתית, הכרנו סיפורים שהם לא היו מוכנים לספר בהתחלה.
זה היה ערב מרגש מאוד, כולנו בכינו, ובסופו הייתה תחושה אחרת - הכרנו זה את זה מחדש לחלוטין, התקרבנו יותר.
אני חושבת שהקורס היווה מקום להיפתח ולפרוק רגשות בלי לחשוב על ביקורת ודעות של אחרים. היה כיף להיות מי שאתה באמת.
רב"ט יאנה פרודן:
אני לא אשכח את השבת המשותפת בקהילה. האווירה במשפחה שאירחה אותנו, איתה אני נמצאת בקשר עד היום, הייתה מיוחדת מאוד. הארוחה, הקידוש והלבוש החגיגי - כל אלו תרמו לחוויה הייחודית.
במהלך השבת נהנתי, נרגעתי ובעיקר למדתי. עד אותו יום לא זכיתי להבין, לראות ולהרגיש מהי אווירת שבת יהודית אמתית, ולכן השבת הזו תישאר איתי לתמיד.
סגן ולדי אודסקי:
הדבר המשמעותי ביותר שלקחתי מהקורס הוא הידע הרב שצברתי בשיעורי ההיסטוריה. התפתחות הנצרות, השפעות היהדות על העולם ודתות מונותאיסטיות הם רק חלק מתכני ההעשרה שעברנו בקורס. אלו תכנים שלא לומדים בבית הספר, ואם לא הייתי מגיע לקורס, ככל הנראה לא הייתי נחשף אליהם. אני מרגיש שנתיב פיתח אותי המון, והרחיב את אופקיי. אני מרגיש שבזכותו יש לי הבנה רחבה ועמוקה יותר על העולם.