9 סיימו את מסלול 'הניוד ההררי' - כך זה נראה מתוך ההאמר המוביל

השמש כבר שוקעת מול מצפה גולני בתל פאחר. בכל רגע, יגיעו לכאן תשעת חניכי המחזור השני של יחידת הניוד ההררי, ויצאו בשיירת ההאמרים לשעות האחרונות של המסע המסכם. היעד כבר ידוע: פסגת החרמון, ההר שלמדו להכיר היטב. 

"ה'מסכם' הוא השלב הסופי במסלול האימונים, שנמשך לאורך 8 חודשי הכשרה ואינספור נסיעות", מסביר רס"ן א', מפקד היחידה. "השבוע הזה מורכב משלושה חלקים, הראשון שבהם הוא 'מסכם הפרט', בו בוחנים כל לוחם בפני עצמו: מכושר גופני וירי בתנאים מורכבים, דרך איתור ותפעול תקלות בהאמר, ועד להרכבת שרשראות שלג וציוד חילוץ. כל מה שאני מצפה שלוחם ביחידה ידע לעשות עוד לפני שהוא יוצא למשימה".

הלוחמים שאיתנו כבר הפגינו את שליטתם בכישורים האלו, ועברו לאתגר הבא - חציית רמת הגולן לאורכה, בשטח שמחליף נוף ותוואים כמעט בכל קילומטר. "מתחילים בדרום הרמה, עוברים נחלים, מטפסים על בולדרים, וממשיכים גם ביום וגם בלילה", הוא מתאר, "המאפיינים האלה מדמים את מה שנפגוש בגזרה ובלבנון, כמו הסלוקי שחזר לכותרות לא מעט בשבועות האחרונים". 

השיירה מתקדמת עם פנסיים כבויים, כשכל הציוד 'מזווד' (מוחזק וקשור במקומות מוגדרים). בכל האמר יושבים 2 נהגים, מפקד נסיעה ונווט-חובש. כדי לשמור על מרווחים קבועים בין הרכבים, יש הנחיה מעט מורכבת, אבל הגיונית: 'לנסוע במרחק הגדול ביותר המאפשר מעקב מדויק, והקצר ביותר המאפשר בלימה איכותית'. 

"כשנוסעים ביחד, הדברים קצת שונים", מציין אחד המדריכים הוותיקים ביחידה, "אין דבר כזה להאיץ בפתאומיות, כי השינויים האלו בקצב וברעש המנוע עלולים להסגיר אותנו בפני האויב. ובכלל, מוותרים על נוחות הרכב הבודד לטובת השיירה כולה, גם אם זה אומר לא לעקוף בור קטן כדי שלא לסטות מהדרך ולהסתכן באובדן של מישהו מהאחרונים בחושך".

מהר מאוד מתברר שלא הגענו לנסיעה רגועה. הדרך משובשת והנסיעה מלאה בתרגולות: הכוונת רכב במעבר מורכב, טיפול בתקלה, ואפילו חילוץ של כלי שנתקע. באחת העצירות, למרות העונה, הלוחמים פורקים מההאמרים ומתחילים להרכיב שרשראות שלג על הגלגלים, בעוד חלק מהם מאבטחים מסביב. 

שלבי התקנת שרשראות השלג

פרט שאולי יראה משונה מהצד, הוא העובדה שהחיילים מתרגלים התניידות במזג אוויר חורפי - כשבחוץ יותר מ-30 מעלות. "זה באמת אירוע", צוחק המפקד, "אבל בחורף לא יהיה לנו זמן להתחיל ללמד אותם מחדש, בטח בזמן לחימה או מבצע. המטרה שזה יהיה כבר טבע שני. אז כרגע, אנחנו מדמים שלג באמצעות בוץ, ומתרגלים ממש את אותן השיטות".

אחד ההבדלים הגדולים בין היחידה ליחידות ניוד אחרות, מתחיל דווקא איפה שהכביש הרגיל נגמר. עקרונות הנהיגה די דומים, אבל כאן נדרשים ליכולות נוספות בארסנל - התמודדות עם טופוגרפיה, טמפרטורות נמוכות ולעיתים גם חמצן דליל ככל שעולים גבוה יותר. 

מהסיבות האלו, 8 חודשי ההכשרה בנויים סביב לקחים מהשטח. "אחרי הטירונות בבא"ח גולני, הם מגיעים אלינו, עוברים קורס נהיגה רחב והשלמה ייעודית. בה לומדים את הגזרה - כבישים, שבילים, ניווטים והיכרות עם השטח. אחר כך אנחנו מעלים את הרמה ומתמקדים בכל מה שמאפיין את החרמון והר דב באופן פרטני". רבים מהרכיבים האלו, כמו המסע המסכם, נכנסו לתמונה בעקבות המחזור הראשון.

כמה שעות מאוחר יותר, שורת הרכבים מתקרבת לחרמון. בדרך, אנחנו חולפים על פני מקבצי אור כחלחלים: כך נראות קריית שמונה ומטולה בראיית לילה. "הכול מתבצע בחשיכה עד נקודת הסיום של שלב הניוד, כמו רוב המבצעים שלנו", מפרט המפקד, "וגם, הדרך ממשיכה ברגל. אחרי יותר מ-12 שעות נהיגה, תרגולות ועצירות, החניכים משאירים את ההאמרים מאחור ומתחילים לטפס עד למעלה - כ-11 ק"מ".

זה אולי נשמע מעט, אבל החישוב משכלל בתוכו גם את החמצן הדליל והשיפוע הקיצוני. "אפשר ללמד נהיגה, חילוץ ולחימה, אבל בסוף, כשאתה נמצא שעות ארוכות על הרכב, עייף, ואחר כך צריך לרדת ממנו ולהתחיל לטפס ברגל בגובה של כמעט 2,800 מטרים - שם אתה מגלה מי באמת מוכן למשימה".

הבחירה לסיים בנקודה הזו אינה מקרית. "עד עכשיו הפסגה הייתה היעד שהם הסתכלו עליו מלמטה", הוא מוסיף, "היום היא הופכת לנקודת הסיום של המסלול שלהם. מבחינתנו אין מקום סמלי יותר לסיים בו את ההכשרה של לוחם ניוד הררי".

כשאתם קוראים את המילים האלו, כנראה ש-9 הלוחמים כבר עלו רשמית ליחידה והשתלבו בשני הצוותים הקיימים: "לא הרבה אנשים יודעים מה היחידה עושה, כי על רוב הדברים אסור לדבר. ועדיין, כיף גדול שהם נכנסים למעגל הזה, הפעם כמחזור שנבנה כולו מתוך לקחי המלחמה".