נכנסנו למנהרה שחיזבאללה ניסה להסתיר 8 ק"מ מהגבול במג'דל זון

בזמן שאתם קוראים את המילים האלו, לוחמי יהל"ם ו-551 כבר פועלים באזור מנהרת הענק שנחשפה מתחת למג'דל זון. עכשיו, לא נסתרים מן העין לא פירי השיגור, לא חדרי השהייה, לא 'שדה התעופה' לכטב"מים, ולא אותם עשרות כלי נפץ שניסה חיזבאללה להסתיר בכפר ה'אזרחי' - וכשל.

הסיפור של המנהרה לא התחיל לאחרונה. כבר ב-24' חה"א תקף את התשתית, והיא נחסמה בחלקה. אבל חיזבאללה, כמו במרחבים נוספים בדרום לבנון, ניסה לשקם את האתר האסטרטגי מתחת לרדאר - כדי שיוכל להמשיך לאיים על יישובי הצפון וקו החוף הישראלי.

הפעם, אי אפשר היה להסתפק בפגיעה אווירית. כוחות יהל"ם, שפעלו בהובלת 551 תחת אוגדה 91, נכנסו קרקעית לכפר, והגיעו לתשתיות הטרור שנבנו בו גם על פני השטח, במחסני אמל"ח ועמדות תצפית, וגם כ-25 מטרים מתחתם. כך איתרו תוואי תת"ק באורך כ-200 מטרים, ובו 4 פירי שיגור ו-12 חדרים לשהייה ואחסון מטעני חבלה, טילי נ"ט וכטב"מים. במרחב כולו, חוסלו יותר מ-20 מחבלי חיזבאללה, 10 מהם מכוח 'רדואן'.

אבל גם המספרים האלה לא מצליחים להמחיש לגמרי את תמונת המצב במג'דל זון. מעל התוואי - כפר. בסמוך - מבנים אזרחיים, מסגד ובית ספר. מתחתיהם - תשתית מבצעית שהייתה אמורה לאפשר לחיזבאללה להרכיב, לאחסן ולשגר כטב"מים מתוך לב המרחב האזרחי. זו בדיוק השיטה: להסתתר מאחורי החיים עצמם, ובאותו הזמן להפוך אותם למגן עבור מערך טרור שלם. 

"לא הופתענו שהתשתית הזאת קיימת", מדגיש סא"ל ד', מפל"ג ס'2 ביהל"ם, "מה שכן מפתיע זה הגודל, ההשקעה שהושקעה, וכמות האמל"ח שמצאנו - בכמות שלא פגשנו הרבה בעבר". מעבר לחדרים והאמל"ח, נחשפו בעומק האדמה עשרות כטב"מים מפורקים, חלקי חילוף וסימנים ברורים לסדנת הרכבה חשאית.

"מצאנו פה יותר מ-50 כטב"מים ומעל 8 טון של אמל"ח נוסף - בעיקר מטענים ונשקים", הוא מפרט, "אפשר לראות כאן דגמים עם מוטת כנפיים באורך 2.5 מטר. הם הגיעו מפורקים, הורכבו - ושוגרו מאותו המקום". במילים אחרות, הלוחמים חשפו מה שניתן לתאר כ"שדה תעופה לכטב"מים" שחיזבאללה ניסה לכסות מתחת לכפר אזרחי.

"אלה כלים שיכולים להגיע לטווחים של בין 200 ל-500 קילומטר", מבהיר המפל"ג, "מה שאומר שהם איימו לא רק על הצפון, אלא על רוב קו החוף של מדינת ישראל. הגענו לכאן בדיוק בשביל לגרוע מחיזבאללה את היכולות האלה".

חלק מאמצעי הלחימה שאותרו, באופן לא מפתיע, היו במימון איראני: "האמל"ח כאן הוא כמו זה שבשימוש כל הפרוקסיז, מחיזבאללה ועד החות'ים בתימן. הוא משמעותי וקריטי, וחשוב שלא יישאר בידי האויב".

אבל הסיפור לא נגמר מתחת לאדמה, אלא ממשיך גם על פניה. "כבר כמה חודשים שאנחנו בחלקה המערבי של לבנון, ובשבועות האחרונים פה בכפר", מספר רס"ר (במיל') מ', לוחם בחטיבה 551, "ידענו שיש פה אויב, אבל לא הבנו כמה הוא נטוע בקרקע. כמעט בכל בית יש נשקים ואמצעי לחימה משמעותיים".

בשביל לוחמי המילואים של 551, שחלקם הגדול חווה לא מעט מלחמות לאורך השנים, אותו מרחב זכור היטב גם מאירועי העבר. "אני מאלו שהיו גם בתקופת רצועת הביטחון", הוא מוסיף, "יש הבדל בין לראות משהו מרחוק, לבין להיכנס ולהבין בעיניים שלך מה המשמעות ומה הם סדרי הגודל". 

"יש עוד הרבה עבודה", קובע סא"ל ד' רגע לפני שיא הפעילות, "אבל החיילים פה מלאי תחושת סיפוק. הצלחנו לאתר, באמת בדם, יזע ודמעות, את המנהרה והתשתיות. היום, בזכות הפעילות, אנחנו מבינים שהנוכחות שלנו מגינה על ילדי הצפון - והביטחון שלהם הוא בעצם הביטחון של כולם".