זה מה שגילו לוחמי 101 במרחק קילומטרים מגבול ישראל-סוריה

באישון לילה וברכבים משוריינים, נכנסו בשבוע שעבר כוחות חטיבת ההרים, ובראשם פלוגה א' בגדוד 101 של הצנחנים, קילומטרים רבים לעומק שטח סוריה. הם החלו במסע לילי ששיאו התקפה על אחד מיעדי הטרור הבולטים בהם פעלו עד כה בזירה - המפקדה המרכזית של המשטר הסורי הישן במרחב החרמון.

"מי היה מדמיין לפני כמה חודשים שנרחיק עשרות קילומטרים לתוך סוריה?" אומר מפקד הפלוגה, סרן א', "בעשר הדקות שלאחר הורדת הפקודה אתה מעכל, אבל מהר מאוד מבין שזה אכן קורה, מכיר את המורכבות המבצעית ומכין מענה מתאים לתרחישים אפשריים".

בתום נסיעה מתוחה לצד לוחמי הניוד המבצעי, הגיעו הצנחנים אל מה שהיה עד לא מזמן נכס אויב משמעותי, ששלט על מרחב החרמון במשטר הסורי הישן. ואז, לא בזבזו אף רגע: "נכנסנו למבנה המרכזי ואיתרנו אמצעי לחימה, בונקרים ותשתיות טרור שנבנו במקום. ביניהם: תותחים, משגרים, פצמ"רים, רקטות, מטעני נפץ ומוקשים. את הרוב השמדנו שם, על אדמת סוריה, ואת השאר החרמנו לשטח ישראל".

עד שהבוקר האיר, המשימה הושלמה וכוחותינו יצאו חזרה ארצה. "אני חושב שכל מי שנחשף לתיעודים יכול להבין את המשמעות ואת חשיבות הפעולה", קובע המ"פ, "כבר ברגע שדרכנו שם הבנו שמה שעושים כאן קריטי כדי שהאמל"ח לא ייפול לידיים הלא נכונות". 

אל מבצע הפשיטה הזה לוחמי החטיבה יצאו למודי ניסיון מבצעי. הם כבר הספיקו להתרגל לקרקע ולתנאי הסביבה בחודשים שעברו משהשתלטו על מרחב החיץ בזירה הסורית.

"מאז נפילת משטר אסד, ביצענו לא מעט מבצעים חוצי גדר", מבהיר המ"פ, "עם כל אחד כזה, אנחנו מפיקים לקחים ולומדים להיערך טוב יותר לשטח: התוואי ההררי, הקור העז והאויב שלא תמיד נראה לעין. גם הפעם עשינו התאמות כדי להימנע מסיכונים מיותרים. בעקבות מזג האוויר, נאלצנו לדחות את היציאה. ואז, רק כשהבשילו התנאים המיטביים, התחלנו במבצע - גם אם זה אומר להקפיץ את הלוחמים מעכשיו לעכשיו".

במהלך שנה וחצי של לחימה בשלוש זירות שונות, השריר הכי חשוב שפיתחו - הוא הגמישות וההסתגלות המהירה לשינויים: "בין אם מדובר בסמטאות הצפופות של עזה, במרחבים הפתוחים של לבנון או בדרכים העקלקלות של סוריה - הלוחמים שלי כבר יודעים להסתגל היטב לאתגרים שניצבים בפניהם". 

"אומרים שמי שהיה על שפת הים לא ראה את גודל הנס של קריעת ים סוף, ובאמת כשאתה נמצא בתוך האירוע לפעמים אתה לא קולט את סדר הגודל שלו", הוא מצהיר בחיוך, "בעיניי, אנחנו נמצאים בדיוק בתקופה כזאת, במאורע היסטורי ענק שנדבר עליו עוד שנים, אבל כרגע הוא נראה טבעי וחלק מהשגרה שלנו. לא תמיד עוצרים לחשוב על המשמעות מאחורי, בעיקר זוכרים עבור מה ועבור מי אנחנו כאן, ומבקשים להגיע לחזית - לאיפה שצריך אותנו".