אחרי 70 שנה - הכלי האסטרטגי שלא הכרתם יוצא מהצללים

מיקרופונים מוטמנים, מגלי רשף, ומדידת מרחק מנקודה לנקודה - לאורך השנים, השתמשו בצה"ל בדרכים יצירתיות על מנת לאכן, לאפיין ולפגוע באויב. בימים אלה מציינים 70 שנים לכניסת המכ"מים הראשונים לצבא, המשמשים כלי אסטרטגי שמונע, מבלי שאנחנו בכלל מודעים - פגיעה בעורף ישראל. יצאנו למסע בזמן עם מפקד 611, וקיבלנו הצצה לפעילות הגדוד - גם בזמן מבצע "מגן וחץ"

22.05.23
עלמה סברוב, מערכת את"צ

"זוכרת את השיר 'ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת'?", שואל אותי סא"ל ב', מפקד 611, גדוד האיכון היבשתי היחידי בצה"ל, "אז אחד בונה בית, השני סולל כביש - והגדוד שלנו מספק ביטחון".

"אני משרת בצה"ל כל כך הרבה שנים כי אני מאמין במה שעשיתי, עושה  ואעשה", הוא קובע,  "בהיסטוריה שלנו, בשרשרת הדורות ובמה שעם ישראל מייצג כיום. יש לי ארבעה ילדים,  ואני משוכנע שהעשייה שלנו מבטיחה להם עתיד טוב יותר". 

עם סא"ל ב' אני מדברת לא סתם - החודש מציינים בצה"ל 70 שנה למערך האיכון ולכניסת המכ"מים לשימוש בזרוע היבשה. גדוד 611, עליו הוא מפקד, נחשב לאחד המסווגים ביותר. מבלי שאנחנו מודעים לכך, הוא מהווה כלי אסטרטגי ומשמעותי - אחד בעל השפעה גדולה על טקטיקת הכוחות בשטח ועל פני המערכה כולה. 

לכן, לפני שאנחנו נכנסים לעומקם של הדברים ולמסע בהיסטוריית הגדוד, אני מבקשת מסא"ל ב' להגדיר מה זה בדיוק איכון. "תדמייני רקטה עפה אל עבר מדינת ישראל - ואת רואה אותה אך ורק בעיניים שלך", הוא מתאר, "אם אני אבקש ממך להתריע עליה מספיק זמן מראש כדי להגן על אזרחים, תצליחי?" 

אני כמובן עונה שלא, והוא מחייך: "איכון הוא בדיוק היכולת הזו לאתר את אותה רקטה לפני שרואים אותה בעיניים. לטובת מטרה זו, אנחנו משתמשים במערכת אלקטרונית שנקראת מכ"ם, מגלה כיוון ומרחק, שנועדה לגלות ולעקוב אחר עצמים באמצעות שימוש בגלי רדיו. המכ"ם יודע לאפיין את העצם (להגיד האם לדוגמה מדובר בפגז, כטמ"ם או מטוס), להבין מאיפה הוא נורה ולאתר את המסלול הבליסטי שלו. זו יכולת חשובה מאוד לצה"ל ולמדינת ישראל".

מסע בזמן

לאורך השנים, עבר הגדוד שינויים רבים - במבנה, בתצורה ובאמל"ח. הוא התחיל כסוללה ישירה תחת מפקדת האגד הארטילרי, התפצל לסוללות בודדות שנטמעו בחטיבות התותחנים השונות, והפך לפלוגה בגדוד הרקטי 334. בשנת 2010, התאגד ליחידה אחת, וכשלוש שנים אחר כך - הוגדר כגדוד לכל דבר ועניין. במרוץ הזמן נקלטו בו לא פחות מתשעה אמצעים מאכנים, בהלימה להשתנות והתפתחות האויב.


הלהטוטר

"כשהוקמנו בשנת 1953, הוגדרנו כסוללת מודדים, ובהמשך כסוללת מגלי רשף", מסביר סא"ל ב', "תפקיד הסוללה היה למפות את השטח ולמדוד מרחקים בין נקודות ירי - במטרה לזהות ארטילריה. כשהפכנו למגלי רשף, חיילי הסוללה היו מסתכלים במכשיר דו-עיני ייחודי על תותחי האויב. בעזרתו ובעקבות הרשף אותו התותח מייצר, חישבו החיילים מאיפה נורה הפגז".

"בהמשך עברו הלוחמים למכשיר שנקרא מג"סול (מגלה סוללות) – הם היו מטמינים מיקרופונים בשטח פתוח שסביר שממנו יתבצע ירי ארטילרי. לפי מה ששמעו ועל בסיס עוצמתו, קבעו מאיפה מגיע הירי".


המעופף

באותה תקופה, האויב המרכזי של צה"ל היה צבא סוריה - צבא סדור הממוקם לרוב באותן נקודות ירי. לכן, האמל"ח בו השתמשו הוכח כאפקטיבי. בתחילת שנות ה-80, ישראל הפנתה את כוחותיה למערכה מול לבנון - כאשר ארגון הטרור חיזבאללה, שאינו מוגדר כצבא סדור, ניהל מלחמת גרילה נגד כוחותינו. השינוי הזה הביא לשדרוג נוסף באמל"ח ובמבנה המערך - שהפך נייד ומתקדם. 

בשילוב השתנות האויב בגזרות האחרות, נכנסו עוד ארבע מערכות שונות - 'הלהטוטר', המכ"ם הנייד הראשון, 'המעופף', המכ"ם הראשון ששימש הן לטיווח והן לגילוי עצמים ו'השילם' - שהיה המכ"ם הראשון שידע להתריע מראש מפני מתקפות ארטילריות. לבסוף נכנסה זו ששינתה את כללי המשחק באופן ממשי  - 'הנורית'.


הנורית

"קליטת 'הנורית' הייתה צעד משמעותי מאוד. המערכת הצליחה לאחוז שטח נרחב אל תוך האויב והייתה לאמצעי הראשון בצה"ל לגילוי מקורות ירי ללא צורך בתצפית עין", מציין סא"ל ב', "בנוסף היא ידעה לאכן ארטילריה, לטווח ולסגור מעגלי אש ברמה גבוהה יותר מהמערכות הקודמות - אך לא במקביל". 

בשנות האלפיים, כש'הנורית' התבססה והוכיחה עצמה כאחד מהכלים האסטרטגים ביותר, הבינו המפקדים שהלוחמים והלוחמות צריכים להתמקצע יותר. המבנה הארגוני של המערך השתנה כמה וכמה פעמים  - עד שהפך לגדוד תחת חטיבת האש 282 באופן רשמי.

רב זרועיות, רב מימדיות

עם הקמת 611, הוגדר לו ייעוד רשמי - להוות הגוף היחיד למשימות איכון, טיווח ומטאורולוגיה בכל מרחב הלחימה היבשתי. 

במהלך השנים נקלט באופן סדיר מכ"ם חדש ומתקדם, שנמצא בשימוש עד היום - 'ר"ז'.


ר"ז

"מכ"ם ה'ר"ז' הוא מכ"ם רב זרועי - ומשימותיו כשמו הן", מספר סא"ל ב', "הניסויים הראשונים עליו היו במסגרת מבצע 'עופרת יצוקה', ומהר מאוד הבינו שמדובר במכ"ם מכפיל כוח ושובר שוויון. מאז 2018 אנחנו משתמשים רק בו. הוא יודע לבצע משימות מסובכות - באוויר וביבשה. יותר מזה לא נוכל לספר, אבל אם תסתכלי על יכולות 'הנורית' ותיקחי אותן מאות צעדים קדימה, את תביני מה זה מכ"ם 'ר"ז'". 

"כיום הלוחמים והלוחמות מצליחים למלא חמש משימות מרכזיות: גילוי והתרעה, הגנה על שמי המדינה, סגירות מעגלים, בקרת אש וטיווח", מגדיר המפקד, "בעוד ששאר מערכות האיכון בצה"ל מזהות נקודות נפילה של העצם שחדר לשטח ישראל, אנחנו מחפשים נקודות שיגור. אני לא מחפש לשים פלסטר, אלא לפתור את הבעיה מהשורש - לאתר את מקור הירי ולהשמיד אותו".

בימים אלו מתעסק 611 בכל גזרות הלחימה. גם במהלך המבצע האחרון, "מגן וחץ", היה הגדוד משמעותי מאוד. לוחמיו הצליחו לאכן נקודות שיגור, לדווח לגורמים הרלוונטים ולפגוע במטרה. כך, הובילו לסגירות מעגל בטווח קצר על פעילי טרור ומשגרים.

"תפקידנו כגדוד מאכן הוא לעשות את מירב המאמצים על מנת למנוע פגיעה מבעוד מועד. דרך מכ"ם ה'ר"ז' אנחנו משתפים פעולה באופן יום יומי עם רוב הגורמים בצה"ל - מפלוגות האש, לפיקודים ואוגדות מרחביות ועד לחיל האוויר", משתף סא"ל ב'.

"70 השנים האחרונות הוכיחו שהגדוד יודע להגיד 'הנני' עוד לפני שמבקשים ממנו. החיילים, בעבר ובהווה, מבינים את הצורך המבצעי ומשתנים לפיו", מסכם בחיוך סא"ל ב', "הלוחמים והלוחמות, המפקדים והמפקדות, יודעים לאפיין, לאכן, להשמיד את האויב ולהגן על אזרחי ישראל. על יסודות אלו - מושתת תורת הגדוד. נלחמנו בכל מלחמות ישראל מיום הקמתנו, ואנחנו מתכוונים רק להתפתח ולהתקדם - להגן באופן רב מימדי ובמקצועיות בלתי מתפשרת".