איך נשארים יציבים כשביה"ח נקלע ל'רעש אדמה'? זה התרגיל שבודק את שיווי המשקל

אוהלים נפרשים בחוץ, מחלקות טיפול נמרץ מתפנות, ונפגעים מדומים מציפים את המרחב בקולות כאב ובלבול. תוך כדי שעשרות חולים נדרשים בהמשך טיפול, פצועים נוספים מ'רעידת האדמה' מגיעים לקבל סיוע, ובית החולים ותשתיותיו ספגו פגיעות בעצמם. 

כעת, תחת הנסיבות המתוארות, הצוותים הרפואיים נדרשים לנהל את כל הדברים בו זמנית, במקביל לשיקום המרכז - כדי לוודא שמלאכת הצלת החיים לא תיפסק.

צילום: מיכאל גלעדי, המרכז הרפואי זיו

אבל היערכות מוסדות רפואיים למצבי חירום ממש לא מסתכמת ביום תרגיל אחד, אלא בתהליך ארוך ומובנה שיכול להימשך חודשים. כל שנה, פיקוד העורף, ביחד עם משרד הבריאות, בונים תוכנית עבודה שבמסגרתה מתקיימים מפגשים, הדרכות מקצועיות, תרגילים מורכבים ועוד. המטרה: לשלב כמה שיותר תחומים בבית החולים בתרגולים, מתוך הבנה שבשעת חירום - כל המערכת נדרשת לעבוד יחד.

בשבוע שעבר, היה זה ביה"ח 'זיו' בצפת שעבר את תרגיל השיא של התוכנית, שדימה תרחיש של רעש אדמה משמעותי בצפון הארץ, על השבר הסורי-אפריקאי. השתתפו בו פיקוד העורף, משרד הבריאות, מד"א, משטרה, נציגי בתי חולים נוספים, יחידת סיוע צבאי ייעודית וגורמים מקצועיים אחרים.

צילום: מיכאל גלעדי, המרכז הרפואי זיו

"בשלב הראשון, הצוותים מבינים כי ביה"ח נפגע - עליהם לפנות מחלקות, לטפל בכוחות הרפואה ובמטופלים, ולדאוג שכולם נמצאים בשטח פתוח או במרחב מוגן", מסביר רע"ן היערכות בבי"ח של פקע"ר, סא"ל ה', "מבחינתם, לאור הכאוס שנוצר, סיוע מבחוץ עלול להגיע רק לאחר לא פחות מ-24 שעות". הגישה ברורה - הצוותים מתכוננים מראש ליממה של ניתוק, וכך יוכלו להמשיך ולטפל בחולים באופן שוטף, כך שמצבם לא ידרדר. 

נקפוץ 'יום' קדימה אל השלב השני, בו נבחנת יכולתם להשתקם ולקלוט נפגעים נוספים, שרק עכשיו הצליחו להגיע לכאן על מנת לקבל סיוע. כדי לדמות מציאות אמיתית ככל האפשר, נעשה שימוש בנפג"מים (נפגעים מדומים). מדובר בעצם בחיילים, שלמשך התרגיל הופכים לשחקנים מן המניין, ומגלמים תפקיד כפי שנקבע להם מבעוד מועד.

צילום: מיכאל גלעדי, המרכז הרפואי זיו

"כל אחד מ-40 ה"ניצבים" מוסיף משהו אחר למשוואה, ומכין אותנו לתרחיש אמת ככל האפשר", מפרט סא"ל ה', "מישהו יכול להשתולל ולעורר כאוס בעקבות התקף חרדה, השני מחוסר הכרה ובסכנת חיים ממשית, והאחר סובל מכאבים עזים וצועק בחוזקה".

בנוסף אליהם, הוצבו גם כ-80 בובות דמויות אדם, אותן היה על הכוחות בתרגיל לחלץ למקום מבטחים, ולהעניק להן טיפול מיטבי. "כך הצוותים התמודדו עם עומס, רעש, לחץ ובלבול - ממש כמו באירועי אמת". תוך כדי ההמולה, הם פינו מחלקות, יצאו לשטחים פתוחים, פרסו אוהלים והקימו מתחמי טיפול חיצוניים. 

היחידה המוסקת של מד"א. צילום: מיכאל גלעדי, המרכז הרפואי זיו

במקביל, הצוותים סגרו תשתיות כמו חשמל וגז, ומהנדסים מיפו את המבנה והעריכו נזקים ויכולות המשך תפקוד בכל מחלקה וחדר, על מנת לאפשר חזרה ל'שגרה' בצורה המהירה והבטוחה ביותר. "בהתאם להערכת המצב הם קלטו נפגעים נוספים והכינו את המרחבים שהוגדרו כבטוחים לרציפות הפעילות", הוא מסביר.

בתרחיש אמת, פיקוד העורף ומשרד הבריאות מגבשים לבית החולים חבילת סיוע מותאמת. "היא כוללת הגעת יחידת סיוע צבאית כמו גדוד חילוץ, מהנדסים להערכת נזקים, תגבור כוח אדם במרכז הרפואי, אמצעי פינוי כמו אמבולנסים, ומסוקים, ולעיתים גם בית חולים שדה".

צילום: מיכאל גלעדי, המרכז הרפואי זיו

אומנם האדמה לא רעדה הפעם באמת - אך צוותי החילוץ והרפואה ניצלו את ההזדמנות כדי להיערך היטב גם לרגעים שקשה לצפות. "'זיו' עשו קפיצת מדרגה משמעותית, וקיבלו ציון גבוה מאוד על מוכנותם לרעידת אדמה ואירועי חירום", הוא מדגיש, "כשיגיע רגע האמת לא יהיה מקום לאילתורים, והצוותים הוכיחו שעבודה קשה וארוכת טווח משתלמת".