איך מקימים בית חולים מתחת לאדמה ב-18 שעות בלבד?
בזמן שחיל האוויר פעל בעוצמה בלב איראן, המילואימניקים בגדודי הרפואה של פקע"ר עסקו במשימה קריטית לא פחות: להבטיח שהעורף הרפואי של ישראל ימשיך לתפקד בכל תרחיש. תוך שעות ספורות בלבד הפכו פלוגת רמב"ם חניונים למחלקות רפואיות בשעת חירום. איך זה קרה? קיבלנו הצצה לפעילות יוצאת הדופן
ביום חמישי, 13 ביוני, בשלוש לפנות בוקר, עשרות מילואמיניקים ומילואימניקיות של פלוגת 'רמב"ם', קיבלו פקודה לעבור מגזרת הפעילות המבצעית שלהם בחטמ"ר עציון - ולנוע צפונה, לעבר חיפה. המשימה: סיוע בתפעול ושינוע של בית החולים, חדרי ניתוח, מיטות יולדות ועמדות דיאליזה - למרחבים מוגנים.
"זה היה מעבר חד, אבל תוך שעה כבר פתחנו את הסיוע הלוגיסטי לבית חולים האזרחי", משחזר רס"ן (במיל') י', מפקד פלוגת רמב"ם, שקרויה על שם בית החולים אליו היא משויכת.
המעבר שלהם לא היה יוצא דופן. עם פתיחת מבצע 'עם כלביא', גויסו במלואם שבעה גדודי רפואה לפריסה בבתי חולים בכל רחבי הארץ. בסך הכול פעלו כוחות המילואים ב-28 מוסדות רפואה, מצפת ועד אילת, כשמשימתם המרכזית - לאפשר למערכת הבריאות להמשיך לפעול תחת מתקפות טילים, תוך שמירה על החולים, הצוותים והמבקרים.
לפלוגת 'רמב"ם' ושאר פלוגות בתי החולים, העשייה אינה חדשה. הם מכירים היטב את בית החולים מאימונים משותפים, מגפת הקורונה והיערכות למבצעים ביטחוניים בעבר. הקשר ההדוק עם ההנהלה סייע בתיאום ובקליטה המהירה: "תוך 18 שעות בלבד, הקמנו בית חולים שלם במפלס התחתון של רמב"ם".
והשינוע הזה הוא אינו דבר של מה בכך. "בסוף הפכנו חניוני רכבים פשוטים לבית חולים של ממש", אומר רס"ן (במיל') י', "החיילים שלי הקימו מקלחות, שינעו מכונות נשימה ואפילו דיאלזיה. בסוף מדובר בציוד קריטי וחשוב שאנחנו נפעל בזהירות וברגישות מירבית".
"זה מאמץ משולב שלנו ושל המחלקות השונות - נרתמים למשימות אחזקה וחיבורים טכניים עד אחרון הברגים", ממשיך המ"פ, "התפקיד שלנו בא לידי ביטוי גם במשימות גדולות, כמו הקמת בית החולים התת קרקעי, אך גם קטנות יותר, כמו סגירת דלתות הדף בזמן חירום, פעולה של שניות שמצילה חיים".
את ימי המבצע העבירו בעודם לבושים מדים - בלב סביבת אזרחית. "הנראות שלנו מאוד חשובה", מדגיש רס"ן י', "כשאזרח רואה חייל עם וסט כתום - הוא רואה את צה"ל כולו. אני יודע כמה זה חשוב שנקנה תחושת ביטחון עבור שוהי בית החולים".\
אחד הרגעים הזכורים למ"פ, היה במהלך פעילות בבית החולים, כששמע על פגיעת טיל מאות מטרים ממקום מגוריו. "יצאתי לוודא שהמשפחה שלי בסדר", הוא מספר, "אבל, ברגע שהבנתי שהנזק הוא למבנה ואף אחד מהם לא נפגע, חזרתי לפלוגה - ובינתיים הסמ"פ שלי עסק בהקמת צוות קליטה בבית החולים, לקראת גל פצועים בעקבות פגיעת אותו הטיל".
סיכת רמב"ם
עם סיום המבצע, גדודי הרפואה היו גם אלו שפירקו את המחלקות הזמניות והחזירו את המערכת האזרחית לפעילות רגילה. בבית החולים רמב"ם הוענקה לכל חייל סיכת הוקרה מיוחדת - מחווה של תודה על תרומה יוצאת דופן. "זה לא להרים מיטה או לחבר כבל", מבהיר רס"ן י', "זה לדעת שאתה זה שמאפשר לרופאים לרפא, לחולים להבריא, ולמערכת שלמה להמשיך לנשום".