עלינו על הסוואנה של בק"סיות הרחפנים מחטמ"ר עציון

צהריים בחטמ"ר עציון, מסביבנו גבעות צהובות וצריח של מסגד מציץ בין הכרמים. 5 הבק"סיות (תכף נגיע לראשי התיבות) והמפקדת שלהן, בדיוק יורדות מרכב הסוואנה, שחוץ מאיתנו מוביל גם את המטען הקבוע של רחפנים ארוזים ומוכנים לצאת לסריקה.

בינתיים הכול נראה שקט, אבל בכל רגע יכולה להישמע הקפצה - ואיתה המשימה: לאסוף מודיעין, לסייע לכוחות לאתר 'ברחנים' ואמל"ח בזמן פעילות, או אפילו להרתיע חשודים עם הכלים עצמם.

בהתחלה, סמל נ' המפק"צית, ממהרת לעשות סדר בשלל הכינויים להם זוכה הצוות: ראשי התיבות הרשמיים הם 'בקריות איסוף יבשתיות', בטלפון האדום מקפיצים אותן בשם אחר ומסווג, וכשמסבירים לחברים או משפחה אפשר לפשט ל'תצפיתנית עם רחפנים'. פעם אפילו שקלו לכנות אותן בחטיבה 'מעופפות'. 

רק שהתואר האחרון, מן הסתם - רחוק מהמציאות. קשה מאוד 'לעופף' אחרי שצברת שנת ניסיון בתור תצפיתנית בחמ"ל מבצעי, ועברת הכשרה על 3 סוגי רחפנים שונים - ה'איבו' הקטן והעמיד, ושני סוגי ה'מטריס', שהגדול ביניהם משמש למשימות הרתעה בשטח.

מהר מאוד השיחה איתן גולשת לחוויות מהגזרה, והן מספרות לי על התמודדות מול ניסיונות "'פטיש חם' של דריסה במחסום מזמוריה". תוך דקות בודדות, אנחנו צוללות לשני מקרים בולטים במיוחד מהתקופה האחרונה. 

"זו הייתה הלוויה בעיירה בית אומר, של מישהו שנרצח בעקבות סכסוך משפחות", משחזרת רב"ט ה', "מדובר בהתקהלות עצומה של אנשים, באזור שהוא גם ככה טעון. ד' ואני עשינו חילוף חם (תוך כדי שמשאירים כלי קבוע באוויר - ס.ש) עם שני רחפנים על שני איתורים. זיהינו כמה גברים על אחד הגגות, התקרבנו בזום - ופתאום אנחנו מבחינות בנשק ארוך על אחד מהם".

"תוך שתי דקות", ממשיכה אותה חברתה לצוות, רב"ט ד', "הכוחות הגיעו לאותו הבית, ותפסו בו קלאצ'ניקוב, 2 אקדחים, מחסניות וכמות מכובדת של אמל"ח". אבל זה ממש לא היה סוף הסיפור. "היינו תצפיתניות בעבר, אז אנחנו יודעות להבדיל בין שגרה למשהו חריג", רומזת רב"ט ה', "קלטתי חשוד נוסף מסתובב בצורה מוזרה עם הטלפון ביד, אז הכוונתי אליו כוח שעצר אותו, למרות שניסה לברוח. הסתבר שהוא חלק מקבוצת וואטסאפ ששלחו בה תמונות ומיקומים של לוחמינו למטרות טרור".

בפעילות אחרת, הבק"סיות נקראו להעלות רחפן מעל לקבוצה של כ-100 שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) שניסו לחדור את הגבול מכיוון העיירה צוריף. "זו הייתה שעת לילה", מתארת עבורי סמל נ', "השלוחות סביבנו כולן מיוערות וסבוכות. איתרנו שם חבורה של חשודים, ולא רחוק מהם - כמה אנשים שחשבנו שהם כוח שלנו, אבל חייבים כמובן לוודא. ביקשנו מהם בקשר להרים יד, וככה יכולנו להצליב את הקשר הטלפוני עם תמונת המצב. אחר כך הנחנו אותם להתקדם קצת דרומה, עד שהגיעו לנמלטים".

"כתצפיתנית", היא משתפת, "הרבה מהאירועים האלו הם דברים שאת רואה ומתפעלת ממסך, אבל לא ממש נחשפת אליהם פנים אל פנים. פתאום להיות שם עם רחפן… זה שינוי גדול בתפיסה". לעיתים, די ברחפן שמנמיך תעופה, מרעיש ומדליק אורות, כדי להרתיע גורמים עוינים ולחסוך הזנקה מיותרת של לוחמים.

מדי פעם, שיתופי הפעולה עם צוותי רחפנים וכוחות אחרים אף חוצים את גבולות הגזרה. "לא מזמן, היה לנו מבצע בחברון, בעקבות מחבל שיצא מהעיר (הנמצאת בכלל בחטמ"ר יהודה), והתכוון לבצע פיגוע אצלנו בעציון", מספרת רב"ט ע', "זו הייתה פשיטה חשובה, עם חבלנים וכוחות מרוכ"ש שאיפשרו לנו בעצם לסגור מעגל, למרות שזה כביכול 'מחוץ לתחום' שלנו".

בסוף, זה מעבר לא פשוט מלהיות תצפיתנית בחמ"ל, עם לו"ז מאוד מקובע - לבק"סית בשטח שקופצת מאירוע לאירוע.  "ההקפצות הן חלק מהשגרה, משהו שלומדים להיות איתו בטוב. זה רק טיפה מלחיץ כשמכינים אוכל או מתקלחים", הן צוחקות, בעודן נזכרות בערבים משותפים שנקטעו באמצע, ובסיר פסטה גדודי שהעמיסו פעם בין תיבות הרחפנים לקראת פעילות ממושכת במוצב.

בתקופה האחרונה, התווסף לאתגרים הרגילים היבט נוסף, שיכול להיות שנתקלתם בו בעצמכם - שיבושי ה-GPS. "כבר יצא לנו לבצע הטסות שלמות בצורה הזו", מסבירה סמל נ', מפקדת הצוות, "הפכנו להרבה יותר מנוסות באיך עוקפים את המכשולים, שומרים על שליטה ונוחתים כמו שצריך". וכמובן שבמקרה של תקלה רוחבית, מעבירים את המידע הלאה למעבדת התקשוב ואפילו לאוגדה או לפיקוד, עד שזו תטופל בהקדם.

הלו"ז הבא שלהן כבר מתקרב, והמפקדת מעדכנת שצריך להתקפל אוטוטו בחזרה ל'סוואנה'. הבק"סיות מחליפות ביניהן מבטים מבינים, ומזכירות שלמרות שהסכימו לחשוף לא מעט מהשגרה כצוות, זה בסוף חריץ קטן לתוך מגוון רחב של מבצעים, בהם רק הן שותפות לסוד.