איך פורמים את רשת הסחר באמל"ח - במבצע בלב קלקיליה?

המבצע הזה, אליו יצאו באישון לילה לפני כשבועיים, נועד למטרה מדויקת: לגבש מודיעין עמוק ולפצח את תשתיות האמל"ח המסתתרות ברחובות קלקיליה. מרגע הכניסה, ולאורך 13 השעות שלאחר מכן, עצרו לוחמי ולוחמות פלוגה א' של גדוד פנתר, יחד עם כוחות נוספים, חשודים מרכזיים - שכל אחד מהם הוא פתח לאותה רשת מסועפת.

הפעילות כולה, מכניסת הכוחות, דרך פשיטת כל גדוד על ה'פוליגונים' שלו (מרחבים מסומנים ומחולקים מראש), ועד לטיפול בממצאים מהשטח - תוכננה היטב לפי נוהל קרב סדור. זה  מתחיל בהורדת הפקודה מהמג"ד למ"פ וממנה למ"מים, שכל אחד מהם בונה מערך עבודה עם ציר ניווט ומתרגל את חייליו בהתאם.

אחד מאותם ממצאים שגילו 'פנתר' הוא M16 ארוך עם כוונת, קנה נוסף ותחמושת. "במבנים אחרים איתרנו וסטים, קליעים מסוגי 5.56 ו-9 מילימטר, רימון הלם, ואקדח אוויר", מוסיף רס"ן ע', קצין אג"ם בחטיבת אפרים, "לכל פריט כזה יש חשיבות מודיעינית גדולה בהתחקות אחר מנגנוני המסחר. אפשר להבין למשל מאיפה הכלי נרכש, מי סיפק אותו ומתי. כך ניתן לחשוף חוליה של סוחרים או לסכל התחמשות לפיגוע עוד בשלב מוקדם".

 בזמן אמת, מי שעושה סדר בכל הסריקות שקורות במקביל הוא החפ"ק האחורי, ששוכן באחד הבסיסים הסמוכים. שם, קצינת המבצעים המיוחדים של החטיבה נמצאת בקשר רציף מול הקמב"ציות של כל אחד מהגדודים. "בנוסף, אחת לחצי שעה נשלח סטטוס עדכני", מציין רס"ן ע', "הוא מתבסס על מידע שמועבר אחורנית מהחמ"לים הקדמיים שבשטח עצמו". 

חלק מהמבצע כלל חיכוך עם פעילי הטרור שמסתתרים באוכלוסיית העיר. "באחד המקרים, בעקבות מידע מקדים, נכנסנו לבית של משפחה עם שני נערים", מספרת סרן ש', "ולאחר חיפושים, מצאנו בו תחמושת. אחד הבנים, שהאמל"ח הבלתי חוקי היה שלו, הבין שהוא נחשף, והוריו הביטו בו המומים. למה אני מספרת את זה? כי זו התמצית של האירוע בעיניי, העובדה שלצערנו לכל אחד יכול להיות חלק מהתופעה הכוללת שנקראת 'טרור', בין אם באופן אקטיבי או פסיבי". 

"בסוף, כשאני נכנסת לקלקיליה, אני לא מגיעה רק לפעילות או למעצר. אני נמצאת בה יום-יום בשביל למנוע את האירועים האלו מלכתחילה, בשביל שאמצעים מסוכנים לא יגיעו לידיים הלא נכונות". זו התפיסה שמנחה גם את רס"ן ע': "בסוף אנחנו מבינים שזו עיר, ורוצים לאפשר בה מרקם חיים - אבל מרקם חיים תקין. אז כשמזהים התארגנות עוינת כזו או אחרת, חייבים להבטיח את חופש הפעולה בפנים ואת הביטחון כלפי חוץ".

ומיד אחרי המבצע, הכוחות בגזרה כבר דרוכים היטב לקראת היום שאחרי. ולפי סרן ש', מ"פ קלקיליה, עם העשייה והנוכחות מגיעים שינויים שבהחלט מורגשים בשטח. "פעם, העיר הייתה הרבה יותר 'מבוצרת' - כל כניסה או יציאה של כוחות ממנה הייתה מורכבת ודרשה אישורים מיוחדים. ואילו היום, העלייה על ה'טיגריס' (רכב מוגן) כדי לפעול איפה שצריך היא חלק מהשגרה".

אותו כוח 'פנתר' עליו מפקדת סרן ש', הוא גדוד אורגני של חטיבת אפרים, הפועל תחת חיל הגנת הגבולות. "השילוב של לוחמים ולוחמות נותן מקום לדעות אחרות, מייצר יוזמות הרבה פחות מקובעות", היא משתפת, "ובכלל, להביא גדוד סדיר שנשאר באיוּ"ש באופן קבוע ומתמחה בכפרים ובערים, זו בעיניי החלטה בין החכמות שעשו בגזרה. אנחנו יודעים לספק מענה מתוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה המבצעית, תוואי השטח והאויב ששוכן בו".

גם כשמבצע 'רודף' אחר מבצע, הלוחמים והלוחמות נשארים ממוקדים: "אין אחד שלא רוצה לצאת לפעילות התקפית, גם אם היא על חשבון שעות השינה, או על זמן בית. איך שומרים על מתח מבצעי? לדעתי, התשובה היא המודעות הגבוהה לתמונת המצב. אנחנו יום-יום מוצאים נשקים, קולטים התרעות מודיעיניות, ומבינים שאין אפשרות אחרת, אלא להיות עמוק בעניינים".