כך מחזקים את החיבור בין כיתות הכוננות לכוחות צה"ל בעוטף עזה

זה התחיל בדיווח אחד בקשר שבישר על פתיחת התרגיל, והקפיץ את כל מחלקת ההגנה היישובית בקיבוץ גבולות שבעוטף: תוך דקות, נעה כיתת הכוננות לעבר המבנה בו מצאו פצועים מדומים שזקוקים לטיפול ראשוני, ריכוז ופינוי מהיר, לאחר ש'מחבלים' חדרו למבנה המזכירות בזמן ישיבת הוועד.

האימון הזה, שנבנה בעקבות לקחי 7 באוקטובר, וחלק מסדרת אימונים מסוגו שמעבירה חטיבה דרומית לישובי העוטף, כדי להכין את הכוחות בדיוק לרגע האמת, סבב סביב השאלה: מה עושים בדקות הראשונות, מהרגע בו הכוח המקומי מגיע לזירה - ועד לחבירת צה"ל ופינוי הפצועים?

"הכרזתי אירוע בקיבוץ, ומיהרנו להקפיץ את כולם דרך מערכת ה'נץ'", מספר רנ"ג (במיל') ר', רבש"ץ הקיבוץ, "חברי הכיתה הגיעו להתארגנות זריזה בחמ"ל, ומשם חולקו לצוותים וחוליות שנעו לכיוון האירוע במטרה להקיף, לבודד ולהעביר דיווחים עדכניים על כל המתרחש".

בשלב הזה, צוות פריצה מקצועי נקרא למזכירות - אך האירוע 'הידרדר' מהר יותר מהזמן שנדרש להגעתו. "אחרי כמה דקות חלה הסלמה במקום, והתחילו צעקות וירי בפנים", הוא מתאר, "לא יכולנו להמתין עוד לפורצים, ונכנסנו בעצמנו, ניטרלנו את האויב - בזמן שהבנו שיש מספר נפגעים במקום".

מכאן, עיקר המיקוד עבר לשאלה הרפואית: איך מתפקדים בדקות הראשונות של האירוע בצורה הכי מדויקת, כדי לצמצם פגיעה נוספת בפצועים? הלוחמים מיינו אותם לפי דרגות חומרה, טיפלו בהם, וכדי לדמות את האימון למציאות ככל האפשר, המטופלים אופרו בהתאם למצבם. כך, כיתת הכוננות יכלה להבין בזמן אמת אם מדובר בפגיעת בטן או מכה קשה ברגל - על סמך חוש הראייה.

"אחרי שהבנו את גודל האירוע", מסביר הרבש"ץ, "הוחלט לפנות אותם לנקודה מוסכמת, מאובטחת ורחוקה מהמזכירות - בה חיכה צוות הרפואה של הקיבוץ, יחד עם טיפול נמרץ של 'דרומית'. שם הוחלט מי יפונה ראשון - מתי ואיך. במקביל דימינו הזנקת מסוק, וכשהוא 'נחת' כבר הגענו עם הפצועים לפינוי. כל זה, כשבמקביל אנחנו מטהרים את המרחב ממחבלים נוספים".

את החיבור הזה בדיוק מבקשים באוגדת עזה לחזק שוב ושוב: לא רק כיתת כוננות מול אויב, ולא רק צוות רפואה שממתין מאחור - אלא רצף פעולות משולבות בין מחלקת ההגנה, צוותי החירום ביישובים וכוחות החטיבה הדרומית, שפועלת במרחב. 

"המטרה של הפרויקט היא לשפר את המוכנות של מחלקות ההגנה בעוטף לאירועים רפואיים מתפרצים", מציין סרן א', קרפ"ח דרומית, "אנחנו מתרגלים אר"נים בתוך היישובים, כדי לייעל את המערכת ולהפוך את כיתות הכוננות למדויקות יותר".

התרגיל בגבולות היה למעשה רק חלק משורת אימונים שמתקיימים בגזרת החטיבה בששת החודשים האחרונים. "ביצענו עד כה 24 כאלה בקיבוצים ומושבים לכל אורך העוטף", הוא מדגיש, "בכל תרגיל, אנחנו נוכחים - כדי להראות שיש יכולת חבירה, מעטפת ומערכת שלמה שמתפקדת יחד איתם".

רנ"ג ר', חי את אותו חיבור אזרחי-צבאי ביום-יום, והפך פרקטית לחלק מהנחת העבודה ביישוב. "כל אירוע שידרוש התערבות שלנו, יצטרך כנראה גם מענה רפואי תואם", הוא אומר, "זה עושה את כל ההבדל, ומאפשר לנו להציל חיים באירועי קצה כמו מה שראינו היום".

יותר מכל, הקרפ"ח מאמין כי הערך המוסף בתרגיל היה דווקא בשילוביות: "מחלקת ההגנה, צוות החירום היישובי, המטפלים והכוח הצבאי שחובר - כל המכלול הזה הוא שעושה את השינוי. מעבר להגברת הכשירות, העובדה שיש נוכחות צבאית ביישובים מחזקת את האמון ונותנת תחושת ביטחון שהיא חלק בלתי נפרד מהפרויקט הזה".

"צריך להבין את גודל האירוע", הרבש"ץ ממשיך אותו, "עברנו ממצב שכיתת הכוננות התאמנה רק מספר מצומצם של פעמים בשנה, לנקודה בה יש אימון באופן שוטף. בסוף, בכל תרחיש גזרתי, אנחנו הכוח הזמין והמהיר שנמצא ממש במקום. אין תחליף לאנשים שמכירים את היישוב, מתאמנים בו וחיים אותו 7/24".