בין זיכרון והנצחה לתקומה וצמיחה. הצטרפנו לשבוע מורשת ראשון מסוגו בנגב המערבי

אם בשבוע שעבר נסעתם לנגב המערבי, בוודאי ראיתם מאות חיילים וחיילות בסיורים, בהתנדבויות חקלאיות, או מקשיבים למור"קים באוהלים בפארק אשכול. ואכן במשך 5 ימים, כמעט כל משרת המשויך לפיקוד הדרום עבר דרך 'שבוע המורשת'. מדובר באירוע ראשון מסוגו, שאורגן בשיתוף פעולה צמוד עם חיל החינוך והנוער, ועם יחידת ההסברה 'עוז' בפרט.

"היחידה הוקמה בינואר 24', ממש בעיצומה של המלחמה", פותחת סגן מ', מפקדת 'עוז', "היה צורך ברור שנגיע אל המקומות בהם נפגעו, נלמד לצד אתרי הזיכרון, נפגוש את האנשים, נשמע את הסיפורים שלהם - ונעביר אותם הלאה לכלל החיילים בצבא". 

היום מדריכות ב'עוז' 17 מש"קיות, שהתגייסו במהלך המלחמה ועברו הכשרה ייעודית להסברה בנגב המערבי. "הרבה פעמים", היא מסבירה, "רק מי שחווה את הסיפורים האלה על בשרו יכול באמת לספר אותם היטב. לכן, אנחנו מפגישים את החיילות והחיילים עם מפקדים בצבא ותושבים, שמעבירים הלאה גם הסיפור האישי שלהם, וגם הקולקטיבי של העוטף לפני ואחרי 7 באוקטובר". 

"עם הזמן ותוך כדי המלחמה, דייקנו והתפתחנו בהתאם לצרכי השעה, ביחס להתפתחויות בגזרה. הסיורים כאן הם חד-יומיים, ובדרך כלל הם גם כוללים התנדבויות באזור, בחקלאות ובאריזת מזון, במטרה לחזק את הקשר עם הקהילה", מפרטת המפקדת.

וגם אנחנו באנו לחוות את זה קצת בעצמנו. היום שלנו התחיל ב-09:30, בחניון הרכבים השרופים שליד מושב תקומה: מיצג שנפתח זמן קצר מפרוץ המלחמה, ואליו נאספו רכבים שנשרפו ונפגעו באותה השבת. שם, פגשה אותנו סמל י', מש"קית הסברה, שהגיעה להעביר לחיילי פד"ם סיור במתחם. 

היא דיברה איתם על אחד הרכבים החניון, שהיה שייך לאופק ארביב ז"ל, בן הזוג לשעבר של אחותה. "הוא היה לוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים, ממש שבוע לפני חפש"ש", היא מספרת עליו, "הוא יצא לחגוג את זה במסיבת הנובה בחניון רעים, אבל במקום זה, נפתחת המתקפה".

"אופק ז"ל ושתי חברות שבאו איתו התחילו להתקפל, ויצאו לדרך צפונה כבר בשעה 6:40. לא עובר הרבה זמן, ומחבלי חמאס פותחים בירי עליהם ובאינסטינקט של לוחם, אופק לוקח את הראש של הנהגת שלצידו, מוריד אותה מתחת להגה, ומגן בגופו על החברה השנייה, שיושבת מאחורה. הוא חטף שישה כדורים בפלג הגוף העליון". 

היום, שתיהן בחיים, לאחר שנמלטו מהרכב והסתתרו בפח זבל. "רק ב-12 לאוקטובר הגופה שלו נמצאה וזוהתה. דפקו בדלת של המשפחה והודיעו להם שהוא נרצח, אחרי שהציל את החיים של שתי החברות שלו".

"זה אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יודעים לעשות", ממשיכה סגן מ', "לחבר חיילים למרחב הזה, ודרכו לחזק את רוח הלחימה ואת תובנת המשימה שלהם. הפידבקים שאנחנו מקבלים על זה הם מדהימים - המש"קיות מצליחות לרתום גם את הקבוצות שהכי קשה לתפוס את הקשב שלהן".

כאן, עם יחידת ההסברה, נפתחו סיפורי הגבורה והמורשת. הקבוצה אליה חברנו המשיכה לגן הלאומי אשכול, בו הוקם מתחם אוהלים, ובכל אחד שמעו החיילים מור"ק אחר מפי לוחמים, מפקדים וחיילים, שלחמו בעזה ובעוטף. 

"כשהתחלנו לתכנן את השבוע הזה, הצבנו 3 מטרות", מציינת רס"ן ש', קצינת החינוך של פיקוד הדרום, "הראשונה, הנצחת הנופלים וזיכרונם, מה שבא לידי ביטוי בסיורים של 'עוז'. השנייה - השבת האמון לתושבים, ואת זה עשינו דרך ההתנדבות עם החקלאים. והשלישית, הוקרת הלוחמים והחיילים על 3 השנים האחרונות, וזה מה שראינו בפאנלים האלה, במור"קים השונים מהלחימה". 

כאמור, אחד המסרים החשובים היה של תקומה וצמיחה: "לכן, במהלך השבוע ערכנו התנדבות חקלאית במקומות שונים בנגב המערבי: כרמים, פרדסים ומטעים למיניהם. קבוצות שלא התנדבו, עברו שיחה על תקומה מפי מש"קיות תקומה מיחידת מגל וחרב, שכל מטרתה היא לשקם את המרחב ולפעול מול האוכלוסייה האזרחית כאן".

לבסוף, כל החיילים התכנסו באמפי-פארק באופקים לערב מורשת פיקודי, שסיכם את כלל התכנים שספגו. "עבדנו על זה כמעט שלושה חודשים, ולראות את היוזמה יוצאת לפועל היה מרגש במיוחד", מסכמת רס"ן ש', "ריכזנו אלפי חיילים וחיילות ביחד לאירוע הזה, וזה כשלעצמו אופרציה גדולה של לוגיסטיקה, אבטחה וכוח אדם. נרתמנו לזה מאוד חזק, כי כולם הבינו את החשיבות לקיים את זה במיוחד עכשיו, בציון 3 שנים לאסון".