כך נראית 'עלייה לרגל' - תוך כדי מלחמה

סמ"ר (במיל') לאה נולדה באוקראינה ועלתה לבד לארץ לפני ארבע שנים. היא שירתה כנגביסטית בקרקל, השתחררה בספטמבר האחרון וחזרה לאוקראינה לבקר את משפחתה.

"בבוקר של אותה שבת, עוד לא לפני שהספקתי לקבל צו, היה לי ברור שאני חייבת להגיע לארץ", היא משתפת, "כשיש משהו שהוא כל-כך יקר לי, שאני אוהבת אותו והוא בכל המחשבות שלי, אני קופצת למים. בשבילי, המשהו הזה הוא המדינה".

בשירותו הצבאי, ליאור היה 'שריונר אמיתי'. לפני שנה וחצי עבר לארצות הברית, אך הוא ואשתו ההריונית קפצו לביקור בארץ לקראת תקופת החגים, ובראש השנה בנו הבכור נולד. "ב-8 באוקטובר, בפדיון הבן של הילד שלי, הייתי על חצי ב'", הוא משתף, "אם הייתי נשאר בארה"ב הייתי משתגע, במשך שנים התאמנו למלחמה בשביל הרגע הזה".

שי גר בניו-יורק יחד עם משפחתו. אומנם היום הוא עובד בהייטק, אך בעברו שירת כקצין בסיירת גבעתי. "נכנסתי לבית הכנסת בשבת בבוקר עם הילדים, ואז שמעתי מה קרה", הוא משחזר, "היה לי ברור שאני בא - מבחינתי אין אופציה אחרת".

כשחבריו האמריקאים שאלו אותו מדוע הוא עוזב הכול למרות שהוא לא מחויב לשירות מילואים שי בשלו השיב: "אולי לא ישימו אותי בכלא, אבל בליבי ידעתי שאני חייב להגיע".

כשרב"ט מוסיא נחשפה לראשונה לצה"ל, היא הייתה בת 18 בתוכנית 'תגלית'. "מהרגע הראשון התאהבתי בצבא", היא אומרת, "ידעתי שאני חייבת להיות חלק מזה". היא עלתה כחלק מגרעין צבר והתגייסה בזמן המלחמה להיות מדריכת הנדסה קרבית. "כמה בני דודים שלי התקשרו אליי והודיעו לי שהם מתכננים להתגייס בעצמם בעקבותי, אין מרגש מזה".