6 תפקידים שאולי לא בכותרות, אבל המבצע לא היה נראה כך בלעדיהם

לאורך 'שאגת הארי', אנחנו שומעים הרבה על צוותי האוויר, אנשי המודיעין, מחלצי פיקוד העורף, וכוחות הגנ"א המיירטים את האיומים המשוגרים לישראל. אבל צעד מחוץ ל'אור הזרקורים', עומדים עוד בעלי תפקידים רבים בצה"ל - שבלעדיהם אי אפשר היה לצאת למערכה, ובוודאי שלא לשמור על כזו עצימות מבצעית. 

מרכז התחמושת והטילים 

לכאן, מגיעה התחמושת הצה"לית, על שלל גווניה, לאחר שיצאה מכשירות - בעקבות שימוש מבצעי, בלאי או תקלה כזו או אחרת. אנשי המרת"ח (מרכז התחמושת והטילים) קולטים את אותם אמצעים בבתי המלאכה, משמישים אותם מחדש, משפרים אותם, או מסבים אותם למטרה חדשה. 

בתקופת המלחמה, המרת"ח נקרא אל הדגל שעות נוספות, וכפי שאתם יכולים לנחש, במבצע האחרון התפוקה רק התעצמה. כבר בשבת הראשונה, הוקפצו החיילים לשלל הבסיסים, ובעקבות הלחימה בצפון, התמקד מגוון התחמושות בהן הם מתעסקים לאלו שקריטיות למשימה הנוכחית. 

"אנחנו בעצם מספקים לצבא 'אורך נשימה' - משקמים את מה שנמצא בשימוש המירבי והדחוף ביותר", מסביר מפקד מחוז צפון במרכז, סא"ל ע', "זה כולל תחמושת מוטלת, ארטילרית, כבדה ותת-קרקעית, נשק קל ועוד". 

בנוסף, יורדים צוותי המרת"ח לשטח, ומרעננים את אנשי המילואים והסדיר לגבי סוגי האמל"ח המגוונים: "הם מצליחים לשקם חלק מהתחמושות כבר שם, יחד עם הכוחות, ובכך חוסכים זמן ומשאבים יקרים".

מדור האספקה הרב מימדית

עם התעצמות המערכה בצפון, גובר הצורך באספקה ישירה ללוחמים במוצבים חודרי הגבול. פעמים רבות מדובר בפעולה מורכבת, בתנאי שטח סבוכים, הרריים, או במרחק רב לתוך שטח עוין. אבל במדור האספקה הרב מימדית בחיל הלוגיסטיקה, רגילים כבר לספק פתרונות יצירתיים. 

"אנחנו אחראים להסתכל על העולמות הלוגיסטיים בכל הצורות: אוויר, ים, רובוטיקה, רחפנות, ועוד", פותח ראש המדור, רס"ן ר', "המבצע מול חיזבאללה מהווה הזדמנות להפעיל אמצעים רובוטיים, המאפשרים לספק ציוד רב בתוך שטח אויב, מבלי לסכן חיים". 

לראשונה, הרבה מהשיירות הלוגיסטיות המספקות ציוד למוצבים מאוישות מרחוק לגמרי. "יש לנו כלים אוטונומיים, לדוגמה הפלייקארט (רחפן משא), וכלים גלגליים שונים", מפרט הרמ"ד, "הנהג מגיע, מעמיס את המשא ועובר תדריך משימה. אך במקום לעלות על כלי הרכב, הוא מתמקם בעמדה עם הג'ויסטיק".

אותן יכולות פותחו ותורגלו מבעוד מועד, בציפייה להיקף הפעילות הרחב שיידרש בשעת הש': "התאמנו יחד עם היחידות השונות, ואפיינו מראש את הצרכים שלהן בתוואים ואזורים נפרדים. ועכשיו במבצע, ממש יכולים לראות עד כמה התשתית הזו משמעותית ללחימה". 

אגד ההובלה

בשונה ממקביליהם במדור האספקה, צי המשאיות של אגד ההובלה מתמקד פחות בתוואי שטח מורכב - ויותר בשינוע ציוד כבד כמו טנקים ונגמ"שים. לקראת המבצע, עברו הנהגים 'הסבה' ייעודית, וכעת הם מובילים דלק סילוני לבסיסי חיל האוויר, שמאפשר למטוסים להמריא שוב ושוב ליעד המרוחק. 

"אנחנו נמצאים בכוננות כבר מספר חודשים", מגלה מפקד האגד, אל"ם (במיל') מ', "בפרט בשלושת השבועות שקדמו למבצע, ביצענו המון תיאומים מול כלל היחידות האופרטיביות, דייקנו את המשימות לרמת השעות והמיקומים הספציפיים. במקביל, הכשרנו את צי הרכבים שלנו, כדי  שלא יהיה אחד אפילו שיושבת במערכה". 

נהגי האגד מיומנים היטב במשימתם, גם כשהם נקראים להוביל משהו חדש. "במשאית כבדה כל כך, כל תנועה קטנה של ההגה קריטית, ועלולה להפוך את הכלי", מסביר המפקד, "ובזמן בלימה בצומת - הנוזל ניתז קדימה בתוך המיכל, ודוחף את המשאית כולה קדימה. צריך לדעת לעשות את זה נכון ובהתאם לסוג המשא". 

כעת עבודתם השוטפת באספקות הדלק, שינוע סד"כ לצפון, ומשימות נוספות, מתאפשרת בזכות תרגול רב: "ערכנו הרבה הכנות לקראת המבצע, הקמנו קבוצות לוגיסטיות לתמיכה בכלים ובנהגים, פלוגות תקשוב וצוותי רפואה, שכולם פרוסים ברחבי הארץ. בזכותם אנחנו יכולים לקבל את הבקשה מהשטח, ותוך חצי שעה כבר להיות בתנועה לעברם".

פקחית טיסה במגדל פיקוח

בכל בסיס של חיל האוויר, יש מגדל אחד, המסנכרן את כלל ההמראות והנחיתות של הכלים השונים, בין אם מדובר במטוס, מסוק, או כטמ"ם. מתחילת המבצע, ניהלו פקחי הטיסה תקיפות באיראן ולבנון, לעיתים, כמו במקרה של רב"ט ש', בו זמנית. 

"בימים הראשונים זה היה פשוט טירוף, לא היה רגע בו המסלול היה ריק", משחזרת הפקחית, "הקפיצו אותנו בשנייה שנשלחה ההתרעה הראשונה, והמגדל, שרגיל להכיל כמות מצומצמת של חיילים, פתאום התמלא ושילש את עצמו. הבנו ישר שהגענו למשהו בסדר גודל אחר".

בפרקטיקה, מתאמים הפקחים כל פרט שנוגע למטוס מרגע עזיבת הדיר התת קרקעי: "אנחנו מצליבים מסלולי טיסה, זמנים, וגבהים בהתאם למשימה. יכולים להיות, למשל, שני מטוסים, שאחד בדרכו ללבנון והשני לאיראן, אך המסלול שלהם משותף - במקרה כזה אנחנו נקבע מי יוצא קודם, מתי ומאיפה". 

ברוב הפעמים, הם לא בהכרח מכירים את היעד אליו יוצא הכלי שהכווינו, אבל עם קצת ניסיון - מתחילים לחבר את הנקודות. "לאט לאט, מבינים לאן הגיחות מיועדות. זה ממלא בגאווה לדעת שאנחנו מעורבים בפעולות מהמשמעותיות ביותר במבצע, אלו שמובילות להישגים שאחר כך כולם מדברים עליהם". 

אבטחת המידע והסייבר בגף אבטחת המידע בחה"א

"התפקיד שלנו בעצם למנוע השתלטות סייבר", כך, בשש מילים, מתאר רב"ט ש', המשרת במדור אבטחת המידע (ב"ם) והסייבר בחה"א, משימה רחבה בהרבה . "אנחנו מתפעלים את כל המשתמשים בתוכנות והמערכות, ופותחים גישה רק למי שצריך להיחשף לאותו מידע ספציפי".

למשל, כשאחת הטייסות מתכוננת מבצעית למשימה, תוך תכנון ומחקר מקדים (ועולות לא מעט אפשרויות כאלה מהמבצע האחרון), הם אלו שינהלו את התהליך מצד הב"ם: "זה כולל גם העברה של מידע בין גורמים שונים באופן מסווג, וניהול ביקורים של בכירים או גורמים מצבאות אחרים".

המבצע אומנם לא שינה את מהות העבודה, אבל בהחלט הקפיץ את ההיקף שלה, במיוחד כשנקלטו בחיל מילואימניקים חדשים. ועוד הרבה לפני כן, הכינו חיילי המדור את התשתית לאירוע. "עברנו בכל הטייסות, ודאגנו לעבות ולחזק את המערכות הקיימות. זה היה חודש וחצי של עבודה לא נגמרת, על מנת להכשיר את הקרקע כך שבזמן אמת הכל ירוץ חלק. כי בתחום שלנו, חוסר תשומת לב קטן עלול להוביל לאסון גדול".

יחידת החיזוי בחיל האוויר

יחידת החיזוי של חיל האוויר, לוקחת חלק בכל פעילות שמוציא לפועל, מהקטנה ביותר, ועד מטוס קרב בדרך לאיראן. הם למעשה אחראים על סיפוק תמונת המצב האקלימית - בהתאם למשימה, ולגבש המלצות לגורמים המבצעים. 

"התחזית הרגילה שכולנו מכירים לא מספיקה כדי להבין את התופעות המשפיעות בנקודה ספציפית", פותחת רב"ט מ', מטאורולוגית בגף החיזוי, "יש צורך בתהליך מחקר מעמיק ומדויק יותר של מה שמתחולל בשמיים, ובשביל זה אנחנו כאן". 

את המידע הם אוספים בעזרת כלים ואמצעים טכנולוגיים שיש להם, יחד עם דיווחים מבסיסי חיל האוויר, וממגדלי הפיקוח, ומגורמים שונים אחרים. לאחר שאיגדו את החומר כולו, הם יכולים לגשת להפקת תמונת המצב, וההמלצות. 

"אנחנו עוקבים אחרי מזג האוויר בזמן אמת, ומוודאים שאנחנו יודעים בדיוק מה המצב המטאורולוגי, ואילו תופעות רלוונטיות מתרחשות בזמן אמת, ומה ההשפעה שלהם על המשימה", היא מפרטת, "לכן, אנחנו מתנהלים במשמרות של 24 שעות, ותמיד מאיישים את החמ"ל. בסוף המטרה היא שנוכל לספק מענה בכל זמן לכל צורך".

לדבריה, לפני שהחל מבצע "שאגת הארי", התפרסה הפעילות שלהם יותר לכיוון המזרח - ובין היתר גם לאיראן, בניתוח עתידי, כמו גם בזמן אמת, שעות קדימה. וגם כעת, בעיצומה של המערכה, הם מלווים צמוד צמוד בתחום שלהם, את בדרג המבצע. לקראת כל פעילות ממוקדת, כל מטס או התקפה.  

"במהלך השבועות האחרונים הגיעו אלינו לא מעט פעמים עם משימה שעתידה להתרחש בזמן הקרוב, לעתים בטווח המיידי. באירועים כאלה, נתן את ההתייחסות המהירה שלנו אליה", היא מעידה, "אנחנו בתקשורת עם כלים שנמצאים כמעט בכל מקום, ומספקים להם הכוונה מטאורולוגית משמעותית במיוחד".