סיכום הרמטכ"ל לדו"ח המומחים לבדיקת איכות התחקירים והפקת הלקחים מ-7 באוקטובר

היום הציג צוות המומחים לבחינת איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים האינטגרטיביים מאירועי 7 באוקטובר, בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן, את ממצאיו ומסקנותיו לרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ולפורום מטכ"ל.

עם כניסתו לתפקיד, מינה הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, צוות מומחים בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן, ובהשתתפות מומחים צבאיים מדיסציפלינות מגוונות לבחינת התחקירים שבוצעו בצה"ל לאירועי 7 באוקטובר. הצוות נדרש לבחון ולהעריך את איכות התחקירים המטכ"ליים ולהעמיק בממצאים ובמסקנות שהופקו במסגרתם, לסווג את התחקירים על פי איכותם, ולהמליץ על כיווני פעולה עיקריים לתוכנית העבודה, בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

עם מינויו ב-22 במרץ 2025, ניגש הצוות למשימתו בענווה ובחרדת קודש, תוך הבנת גודל האחריות, ומתוך הכרה עמוקה וכואבת במחיר הכבד שגבה הכישלון הגדול בתולדות צה"ל.

הצוות בחן והעריך את איכות התחקירים שהתקיימו בצה"ל החל מ-7 במרץ 2024 לאור פקודת הרמטכ"ל דאז, רא"ל הרצי הלוי, לקיים תחקיר מטכ"לי פנימי למלחמת 'חרבות ברזל'. יתר על כן, הצוות העמיק בתחקירים ובחן לראשונה את כלל התחקירים בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

צוות המומחים עסק אך ורק בתחקירי צה"ל, ללא בחינת המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי או בין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים.

פרט למידע שעמד בפניו מן התחקירים, הפיץ הצוות "קול קורא" למפקדים בסדיר ובמילואים על מנת לאתר קולות שלא שולבו בתחקירים, ובחן כל פניה שהתקבלה במסגרת זו באופן מעמיק ויסודי. כמו כן, ראיין הצוות כ-80 בעלי תפקידים רלוונטיים לאירועי 07/10 והשנים הקודמות להם.

הצוות בחן לעומק 25 תחקירים ומצא כי מתקיימת שונות באיכות התחקירים; חלקם מקצועיים, מקיפים ומאפשרים למידה והתקדמות; חלקם מניחים תשתית עובדתית טובה, אך אינם מצביעים על נקודות הכשל ועל הנדרש לשינוי; חלקם חסרים; וחלקם אינם מניחים את הדעת. לכל אחד מן התחקירים אותם בחן, כתב הצוות חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר לאיכותו, וצורפו המלצות קונקרטיות.

הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת.

כמו כן, זיהה הצוות נושאים שלא תוחקרו, שהומלץ לרמטכ"ל להשלים, במרכזם אופן הטיפול בידיעות שהגיעו לאורך השנים וההיבטים המערכתיים והאופרטיביים של תכנית 'חומת יריחו'.

לאחר לימוד, ניתוח והעמקה במידע שהיה בפניו, ריכז הצוות תובנות אשר אפשרו לו לבנות תמונה אינטגרטיבית של שישה גורמים, אותם זיהה הצוות כגורמים המסבירים המרכזיים לכישלון 7 באוקטובר:

1. כישלון תפיסתי - בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
2. כשלון מודיעיני - בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי מתן הידיעה.
3. היעדר עיסוק בתוכנית 'חומת יריחו'.
4. תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.
5. פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
6. תהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל 7 באוקטובר 2023. 

צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההיפך: בליל 7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.
 
זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.

מרבית מסבירי הכישלון, כפי שגובשו ע"י הצוות, נפרסים לאורך מספר שנים ועל פני מערכים רבים. דבר המעיד בראיית הצוות על כשל מערכתי וכלל ארגוני רב שנים.

הגופים כשלו ב:

המטה הכללי בהערכת חסר חמורה את האויב, ועל אף שהגדירו כ'צבא טרור', לא נבנה המענה הצבאי העולה בקנה אחד עם התפתחות האויב.

אגף המבצעים (אמ"ץ) באי יצירת מוכנות הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, בהיעדר הובלת תהליכי פיתוח הידע כבסיס להכוונת בניין הכוח והפעלתו (בפרט תהליך הלמידה ממבצע 'שומר החומות' והיעדר עיסוק ב'חומת יריחו'), בהיעדר הובלת תהליכי בניית תמונת המצב והערכת המצב בליל 7 באוקטובר ולאחריו, ובאי-זיהוי ההחלטות הקובעות הנדרשות לניהול הלחימה ואי-ההתאמה של הפעלת הכוח.

אגף המודיעין (אמ"ן) באי זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים ובאי קיום מחקר צבאי מתמשך באשר לכוחו של "צבא הטרור".

אמ"ן נכשל בהיעדר מתן התרעה. יחידותיו השונות לא מימשו את אחריותם למחקר של חמאס ולמתן התרעה למלחמה ברצועת עזה. תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שאינה מאפשרת מתן התרעה. כתוצאה מכך, בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.

פיקוד הדרום באי מימוש תפקידו כנושא באחריות להתרעה למול האויב בגזרתו, וכנושא באחריות לביטחון התושבים והגנת המרחב שבתחומו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי ובתוך כך בידיעות 'חומת יריחו'. בנוסף, הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי: סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.

אוגדת עזה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתכנית 'חומת יריחו', באי-קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל 7 באוקטובר; ובאי-נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ'תרחישים מסוכנים'.

הגורמים הנוספים שתרמו לכישלון:

חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל 7 באוקטובר; באי בהצלחה להתאים את הפעלתו למתקפה הרחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.

חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל 7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון.
 
עם זאת ביחס לחיל האוויר וחיל הים, ראוי לציין כי לא עלה מדרג התרעה בצה"ל ולא שונו מדרגות הכוננות, אשר היו עשויות לאפשר להם להגיב מהר יותר למול התרחיש החמור שהתממש.
 
באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכל - בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות.
 
הצוות רואה חובה לציין כי עם פרוץ מתקפת האויב - רבים ממפקדי צה"ל קפצו מיד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, חלקם אף שילמו על כך בחייהם.
 
בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי - קיבל הצוות באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה תפקוד התצפיתניות לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי היה מקצועי, מופתי ובקור רוח וכי התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה.
 
באשר למסקנות תחקירי ההגנה המרחבית, קיבל הצוות את קביעת צוותי התחקיר לפיה: גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים. צוות המומחים מצא כי על אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה.

באשר לתחקיר הנובה קיבל הצוות את ממצאי התחקיר וזיהה פער בתפיסת האחריות המרחבית. הצוות המליץ על הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה המרחבית בצה"ל, בדגש על אירועים בהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.

צוות המומחים המליץ לראש המטה הכללי המלצות מערכתיות, אשר יאפשרו הטמעת השינויים והתיקונים הנדרשים לבניין והפעלת הכוח בצה"ל ביניהן:

• הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות.
• הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל.
• המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו.
• בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו.
• תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים.
• צוות המומחים סיים את משימתו והגיש מסקנותיו והמלצותיו לראש המטה הכללי תוך שהוא כואב ומרכין ראש לזכר חללי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, שולח תנחומיו הכנים והעמוקים למשפחות השכולות ומייחל לחזרת החטופים החללים שנותרו בשבי החמאס ולהחלמת פצועי הגוף והנפש. 

הרמטכ"ל הודה לצוות, שביצע עבודה מסורה, ערכית, מקצועית, יסודית ושיטתית. הרמטכ"ל קיבל את המלצות הצוות והחליט למנות את סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, לעמוד מקרוב אחר מימוש ויישום הלקחים ועל הטמעתם בתוכנית העבודה הרב-שנתית.
 
הרמטכ"ל הנחה על הצגת ממצאי הצוות לפורום הספ"כ בסדיר ובמילואים. עוד הנחה הרמטכ"ל על הצגת ממצאי הצוות ולקחיו במסגרות צבאיות רחבות נוספות, ובהכשרות פיקודיות.
 
הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, אמר: "בין החלטותיי הראשונות כרמטכ"ל היה למנות צוות מומחים עצמאי, צעד חיוני להשבת אמון המפקדים בתחקיר הצבאי, להשבת אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו, ולשיקום וחיזוק יסודות העשייה הצבאית".

"אני מבקש להביע הערכה עצומה לחברי הצוות בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן, שפעלו בחרדת קודש, ביסודיות ובמקצועיות רבה ובחנו את התחקירים באופן מעמיק ואמיץ".

"אנחנו מתחקרים כאן כישלון עצום. כישלון שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכל, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו".

"הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת".

"לצד הכישלון, צה"ל ידע גם להתאושש מן השבר של 07/10. בשנתיים האחרונות אנחנו נלחמים במלחמה רב-זירתית בגבורה, בחתירה למגע ומביאים להישגים חסרי תקדים בזירות השונות. היכולת של מפקדים שכשלו ב-07/10 לקום מההלם, להילחם, להוביל להישגים חסרי תקדים, להשתנות ולהתחזק בעת ובעונה אחת - היא ההוכחה לחוסנו של צה"ל".

"התיקונים שניישם בעקבות הדו"ח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תכניות העבודה לשנים הקרובות, כדי להבטיח שצה"ל ימשיך להגן על עם ישראל ולממש את ייעודו".

"אנחנו היום מסיימים את שלב תחקירי 07/10 בצה"ל. פעלנו כמיטב יכולתנו במטרה להבין את האירועים ואת הסיבות שהובילו לכישלון העצום והכואב, ללמוד ולהגיע לחקר האמת בצה"ל, ומכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה".

"השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות".

"דו"ח צוות המומחים שהוצג היום, הינו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת".

"מתוך הכאב ומתוך הקרבות שאנחנו נלחמים היום, נבנה חוסן ותקומה ליום שאחרי, מתוך השבר נבטיח עתיד בטוח יותר לעם ישראל ומתוך האחריות נמשיך להיות צבא שמגן על המדינה ומבטיח את קיומה".