קצינת פקע"ר הפעילה עם סבה, דור שני לשורדי שואה, את צפירת הזיכרון. צפו

דור שני לשורדי שואה, מאיר פישר, ונכדתו קצינה בפיקוד העורף, סגן ברק פישר, הגיעו הבוקר לחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, ויחד לחצו על הכפתור שהשמיע את צפירת הזיכרון ברחבי הארץ.

אביו של מאיר, דוד פישר, נולד בשנת 1912 בצ'רנוביץ באוקראינה. כשהתחילה המלחמה הצעידו אותו ואת משפחתו לטרנסניסטריה - מרחק של כ-400 ק"מ. בהמשך אחיותיו נשלחו למחנה ריכוז אחר והוא נשאר לדאוג לשני בני אחיו תוך כדי שהוא עובד בעבודות פרך. בסיום המלחמה, הם הגיעו לעיר יאשי ברומניה. גיזלה, אמו של מאיר, נולדה בשנת 1924 בעיר יאשי. ביוני 1941, כאשר הרומנים עשו פוגרומים ביהודים היא ואביה התחבאו בעליית הגג.

ב-1945 דוד וגיזלה נפגשו והתחתנו ברומניה ולאחר שנתיים מאיר נולד, כ-11 שנים לאחר מכן הם עלו לארץ.

לאה פישר, אישתו של מאיר, גם היא דור שני לשורדי שואה שניצחו את השואה בגטו אושוויץ, נבצר ממנה להגיע למעמד הפעלת הצפירה עקב החלמה מניתוח. אבא של לאה יעקוב פרקש יליד הונגריה 1926, נלקח לאושויץ בהיותו נער, משפחתו נשלחו לתאי הגזים, הוא ברח ונלחם עם הפרטיזנים ביערות. לאחר ששרד, התחתן ונולדו לו 2 בנות, הם עלו ארצה בשנת 1959. מאיר ולאה פישר הכירו בבאר שבע, התאהבו, התחתנו והביאו לעולם שלושה ילדים ושמונה נכדים שמנציחים בכל הזדמנות את סיפור השואה של הוריהם.

מדבריו של מר מאיר פישר: "אני מתפלל שנהיה ראויים לנרצחים בשואה על קידוש השם. שמדינתנו תחזור להיות אור לגויים, באמצעות אהבה, חברות, הקשבה איש לרעהו ועזרה הדדית. שהחטופים יוחזרו במהרה לביתם. שחיילינו הגיבורים, אשר קמו כמו 'עוף החול' ונלחמו כמו אריות, להצלת העם והמולדת משואה נוספת, יחזרו שלמים בגופם ונפשם".

מדבריה של קצינה בפיקוד העורף, סגן ברק פישר: "זאת חובתנו להמשיך לזכור ולהשמיע את סיפורי האימה שעבר העם היהודי ולצד זה לחיות ולקחת חלק במלחמה שאנחנו חיים כיום - זה כבר הסיפור שאנחנו נספר. זוהי זכות עבורי להיות קצינה בצה״ל כיום ולהפעיל את הצפירה לזיכרון יום השואה יחד עם סבי״.