מאחורי התרגיל בו נחשפנו ליכולות 'חשיפה-תקיפה' של 'מיתר'
יחידת התותחנים המסווגת, שפועלת בשגרה בין הצפון ההררי לדרום המדברי, התנתקה לרגע מהקווים המוכרים ונפרסה מחדש באיו"ש ובבקעה לטובת תרג"ד בן שלושה ימים. שמענו מאלו שבנו את התרגיל על האיומים בהתייצבות מול קו המגע, המורכבויות בפריסת מערכות בשטח לא מוכר, והיכולת לקבל החלטות ולפעול - גם כשהם ה'עיניים' הזמינות היחידות בשמיים
יש יחידות הידועות לכל ושמן הולך לפניהן, ויש כאלו שפועלות הרחק מאור הזרקורים, ולמרות תפקידן המשמעותי, ואולי דווקא בגללו, ספק אם נחשפתם אליהן. אחת מהן היא 'מיתר' של חטיבת האש 214 וחיל התותחנים, שהוקמה מחדש בשנת 22', חמש שנים לאחר פירוקה - עם אמל"ח ייחודי: 'דוהר שמיים'. הכטמ"מ אומנם לא עושה הרבה רעש, אבל לגמרי משנה את המציאות על פני הקרקע, וגם הרבה מעליה.

השבוע, באופן לא שגרתי, עלתה היחידה המסווגות לכותרות עם תרג"ד ראשון מסוגו, בן שלושה ימים, במרחב יהודה ושומרון והבקעה, שדרש מהם לעצור, לחשב מסלול מחדש, ולפעול בצורה המדויקת ביותר. "תרגלנו תרחיש של אירוע מתפרץ, ממש מלחמה", פותח ואומר סרן ר', מ"פ האמון על פעילות היחידה בגזרה הצפונית.
עבור 'מיתר', הוא מסביר, הבחירה בגזרה לא הייתה מקרית. דווקא בגלל שהיא לא אחת ממוקדי הפעילות השוטפת של היחידה, התרגיל אילץ אותם לצאת מההרגלים הכי בסיסיים - איפה מתמקמים, כיצד בונים תמונת מצב, ואיך מקבלים החלטות כשאין 'נוחות מבצעית' שאפשר להישען עליה. "זה מאתגר בנקודות רבות", הוא מוסיף, "מהחשיבה, עד דרכי הפעולה והתפעול של הכלי האווירי, ומיקום נקודות הפריסה".

ואכן, בתרג"ד, שנמשך מיום ראשון ועד שלישי, 'נקודות הפריסה' ממש לא נשארו מושג תיאורטי בלבד. בפועל, נדרשו שתי הפלוגות לבנות עצמן מחדש בשטח שלא מוכר להן: הצפונית תפסה פיקוד בצפון איו"ש, והדרומית בדרום - כדי לייצר יחד מעטפת רחבה, ולתרגל עבודה במקביל על כמה מרחבים.
"זה התחיל, כמובן, בפקודה", משתפת ומתארת סרן ס', מ"פ הדרומית, שעבדה בשיתוף מלא עם הפלוגה של סרן ר'. "משם, ביצענו ניתוח ונוהל קרב של מרחבי הפריסה, כלומר - לאן הכי כדאי להגיע, ואיך בדיוק לפרוס". משם החל החלק המרכזי של התרגיל: לייצר תמונת מצב מבצעית מדויקת ולעבוד מול גורמים שמפעילים את הכוחות בשטח.
"תרגלנו עבודה אל מול צק"ח ותאי תקיפה", הם מדייקים. "איך אנחנו משתלבים מולם בתוך זה, בתרגיל הראשון מסוגו שנערך ביחידה, ובגבולות מה שניתן לספר, השתמשנו ביכולות החשיפה-תקיפה שלנו.
ובין כל המשתנים שעמדו במרכז האימון, הבולט שבהם, עליו ניתנה תשומת לב יתרה, היה מזג האוויר החורפי. "תרגלנו לחימה בתנאי מז"א מורכבים, כמו עננות סמיכה או ערפל כבד", מעיד סרן ר', "כדי להבטיח מוכנות מבצעית מלאה ורציפות פעולה גם בתנאים קשים".

"במילים אחרות", חורצת המ"פ, "התרגיל נבנה סביב מציאות שבה היכולת 'לראות' מלמעלה הופכת מוגבלת - ועדיין אנחנו נדרשים להמשיך לבנות תמונת מצב עדכנית, לחדד ולהעביר אותה קדימה בזמן אמת, גם בדרכים אחרות, קצת פחות מוכרות ושגרתיות".
ובמקביל להפעלה באוויר, נבחנו גם הסיכונים שעל הקרקע, כחלק בלתי נפרד מפריסת הכוחות. "תרגלנו התמקמות בשטח מאוים, צמוד לקו המגע", אומר סרן ר', "מה שאומר שהכוח עלול להיתקל לא רק בטילים וכטב"מים, אלא גם בפשיטה ובחדירת מחבלים".
בשלב מתקדם יותר, גלשו לתרחיש נוסף - כזה שמציב על השולחן את השאלה הכי בסיסית: מה עושים כשמדובר באירוע מתפרץ, וחייב להשיג עליו שליטה במהירות האפשרית. "תרגלנו באוויר מקרה שמטרתו לדמות ולו במעט את שאירע ב-7 באוקטובר", מתאר המ"פ, "תרחיש בו הכלי שלנו היה היחיד שפעל, ונדרשנו לקבל החלטות גורליות".

התרגול, כפי שהוא מבהיר, נועד להעמיד את המפעילים והמפקדים במצב בו אין זמן להמתין לתמונה מושלמת, וחייבים לבנות אותה תוך כדי תנועה. "היה חשוב לראות שלקחי 7 באוקטובר הוטמעו אצלנו, ובאו לידי ביטוי בהתמודדות שלנו עם התרחישים השונים".
גם מהצד של הפלוגה הדרומית, סרן ס' מתארת את התרגיל כמבחן גמישות מחשבתית - וממש לא רק של ביצוע. "בסופו של דבר אנחנו ביום-יום פרוסים כפלוגה באותה נקודה שאנחנו מכירים וכל הזמן משפרים אותה מבחינת היכולות", היא אומרת. "ופה ניתחנו ובנינו הכול ממש מהתחלה".
מבחינת סרן ר', זו בדיוק הסיבה שתרג"ד כזה חשוב: "לא לתרגל את מה שכבר שולטים בו בשגרה, אלא להכריח את היחידה להתמודד גם עם דברים שפחות התנסתה בהם, בטח בתקופה מבצעית עצימה".

כחלק מהתרגיל, ב'מיתר' גם פגשו ממשק מבצעי חדש. "עבדנו לראשונה עם אוגדה 96", חושף סרן ר'. "זה היה מאוד מעניין וחשוב - משהו שלי אישית עדיין לא יצא לעשות". בתרג"ד הראשון מסוגו, גם זה נחשב חלק מהמבחן: לא רק מה היחידה יודעת לעשות כפרט, אלא איך היא משתלבת, מתקשרת ומחזיקה תמונת מצב עם גורמים שלא פועלים איתה ביום-יום.
ובסוף, כשהם מסכמים מה הדבר שהתרגיל בחן באמת, השניים חוזרים שוב ושוב לאנשים שמרכיבים את היכולת הזו. "היחידה שלנו דורשת לוחמים ולוחמות מיוחדים", מכריז סרן ר'. "מצד אחד הם צריכים להתעסק בידיים, ומאידך לתפעל עניינים מורכבים מבחינת חשיבה ולהפעיל את הראש. בסוף, אם כלי שלנו לא עובד ומתפקד - זו פגיעה ישירה באזרחי ישראל ובשאר הצבא, וכובד המשקל הזה נופל על כל אחד ואחת מאיתנו".