"איבדנו בחטיבת זו את טובי אנשינו - דעו שזיכרון יקיריכם חי וקיים בכל אחד מאיתנו"

טקס ההתייחדות השנתי עם זכר חללי עוצבת "ראם" (179) התקיים אתמול (חמישי) בעין זיתים, בראשות קצין שריון ראשי, תא"ל אוהד מאור, מפקד עוצבת "ראם" (179), אל"ם י', המשפחות השכולות, מפקדי וחיילי החטיבה בעבר ובהווה.

נציגת המשפחות השכולות, ציפי סימון לנצ'נר, אלמנתו של ברוך לנצ'נר ז"ל, נאמה: "כ-70 שנה חלפו מאז הקמת החטיבה וכניסתה לטבילת האש הראשונה במבצע קדש. חיילי החטיבה באו לאחר מלחמת העולם השנייה ממערב וממזרח, חלקם עולים חדשים, חלקם ילידי הארץ, מהתיישבות ומהעיר, חילוניים ודתיים יחד כתף על כתף, כור היתוך ענק".

"על האבדות הכבדות, ניצחנו במערכות, והטנק הוכיח את יתרונותיו בקרב ואת נחיצותו, ובעיקר את גבורת האיש שבטנק", הוסיפה לנצ'נר. "חללים רבים איבדה החטיבה במלחמה ההיא, ולמרות השנים נמצאים איתנו כאן היום ילדיהם, נכדיהם, ניניהם ואף מעט מחבריהם לקרב שעדיין חיים איתנו. אנו מבינים את גודל ניצחונם וגאים על יכולתנו להנציח אותם ולא לשכוח".

"אנחנו עומדים כאן היום כשהחרב מעל ראשינו, המגל ביד אחת וסלי האסיף בשניה. עם אותה תקווה אני עומדת בפניכם היום, בתקווה שלא נשכח את התלמים אותם חרשתם בנפשותינו והזרעים שטמנתם בהן, בתקווה שחלומותיהם של זריעה וקציר יתממשו והפרי יאסף שנה אחרי שנה וניזכור את חיוכיהם התם עד תום".

קצין שריון ראשי, תא"ל אוהד מאור, אמר: "לראשונה מאז פרוץ המלחמה, אנו עומדים פה בעין זיתים, באנדרטת חטיבה 179, חטיבה לוחמת, חטיבה אמיצה, חטיבה מובילה - חטיבה שאני זכיתי לפקד עליה בעברי. חטיבה 179, עוצבת ראם, אינה עוד חטיבה בצה"ל - היא סיפור של רוח, של מסירות, ושל עוצמה שקטה. במלחמת יום הכיפורים - כשמדינת ישראל הותקפה בהפתעה התגייסה החטיבה במהירויות ובלב אמיץ, והגיעה לרמת הגולן כשהאיום הסורי היה כבר בשיאו. לוחמי החטיבה לחמו בגבורה, בלמו, פרצו והמשיכו עד עומק שטח האויב".

"גם במלחמה הנוכחית, לוחמי החטיבה ממשיכים להגן על המדינה - באותם ערכים ומסירות, המורשת המפוארת של החטיבה מלמדת אותנו שגבורה אינה נחלתם של צעירים בלבד", ציין תא"ל אוהד מאור. "לוחמי המילואים, פעם אחר פעם, עוזבים את הבית, המשפחה, הקריירה, ומתייצבים לכל משימה עם ניסיון החיים שלהם, הם אלו שעומדים בראש מורם, בעוז ובעוצמה. לאורך השנים איבדנו בחטיבת זו מפקדים, לוחמים ורעים לנשק, בלחימה ובשגרה, איבדנו את טובי אנשינו ואתם, בני המשפחות היקרות, אתם אלו הנושאים על כתפיהם את הגעגוע והכאב הבלתי פוסק. אין מילים שיכולות לנחם על אובדן כה כבד, אבל דעו שזיכרון יקיריכם חי וקיים בכל אחד מאיתנו".

מפקד עוצבת "ראם" (179) אל"ם י', אמר: "כאשר אנו עומדים כאן, אנו מתמלאים בתחושת העוצמה והגאווה לצד זיכרון עמוק של היקרים לנו. ברגע זה, אנו מבינים כי מורשתם אינו עוד זיכרון רחוק, אלא דבר ההולך איתנו יום-יום, כמצפן עבורנו. הכאב הגדול והחוסר לעולם לא יתמלא. בין הקרבות הקשים ובין הפעילויות - אנו מלמדים את לוחמינו על סמך הערכים של היקירים שנפלו, והם אלה המעניקים לנו עוד כוח להמשיך להילחם בכל העוצמה". 

"משפחות יקרות, בכל מפגש עימכן ועם פצועי החטיבה אני נפעם מחדש - מאהבת המולדת, מעוצמת הרוח ומהתקווה. גם כאן עכשיו, אני מרגיש כי הטקס הזה הוא אומנם בשבילכן, אבל לא פחות מכך - הוא גם בשבילנו. אנו מדגישים ומזכירים לעצמנו את צדקת הדרך, את ההכרח להגן על המדינה. להזכיר לנו, המפקדים, שעלינו להיות ראויים לפקודינו, להוביל אותם לביצוע המשימה ולבצע אותה על הצד הטוב ביותר".