פרק ו

תשובה ו – שתיית קפה שהוכן על ידי אינו יהודי

שאלה:

האם מותר לשתות קפה שהוכן על ידי חייל שאינו יהודי, או כאשר מתארח במאהל בדואי?

תשובה:

א. בישולי עכו"ם במשקה

כפי שהתבאר לעיל[1], מאכל שבושל על ידי נכרי אסור באכילה מדרבנן, אלא אם כן אינו עולה על שולחן מלכים, או שהוא נאכל כמות שהוא חי. לפי זה, לכאורה יש לאסור שתיית קפה שהוכן על ידי נכרי, שכן קפה עולה על שולחן מלכים ואינו נאכל כמות שהוא חי. אף על פי כן, כתבו הפוסקים סברות שונות להתיר את שתייתו.

שיטת הפר"ח ואחרונים נוספים, שאיסור בישולי עכו"ם נאמר רק במאכלים שמלפתים בהם את הפת, וממילא לא גזרו גזירה זו בקפה. אולם, כפי שהתבאר לעיל תשובה ב, רוב האחרונים חלקו על הגדרה זו.

אף על פי כן, לגבי משקה הורו כמה מפוסקי דורנו, שאין בו כלל איסור בישולי עכו"ם. כך כתב הגרי"ש אלישיב[2]:

"ובקפה של נכרים כתבו להתיר, משום דבעינן בישול עכו"ם בדבר העולה על שולחן מלכים - במידי דבר אכילה לא במידי דבר שתיה".

בדומה לכך כתב בשו"ת משנה הלכות[3]:

"ועל דבר ששאל אי מותר לשתות קפה שחור אצל עכו"ם, לפענ"ד הנה מבואר באחרונים, דבקפה ליכא משום בישול עכו"ם, וגם הוא אינו מאכל אלא משקה".

ב. הקפה בטל למים

כתב השו"ע[4]:

"כל שכר של כותים, אחד שכר של תמרים או של תאנים או של שעורים או של תבואה או של דבש, אסור משום חתנות. ואינו אסור אלא במקום מכירתו, אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם, מותר, שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו. ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתיה, אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי, מותר".

מבואר בדברי השו"ע, ששיכר שהוכן על ידי נכרי אינו אסור אלא דווקא כאשר ההקשר בו שותים אותו, עלול לגרום לקשרי חיתון. זאת בשונה משאר בישולי עכו"ם, שנאסרו ליהודי גם בתוך ביתו שלו.

בטעם היתר השיכר, נחלקו האחרונים.

הט"ז[5] כתב:

"ואין בזה איסור משום בישולי עובדי כוכבים, כי היכי דהתבואה בטילה לגבי המים לענין ברכה ד'שהכל', הכי נמי בטילה לענין איסור בישול עובדי כוכבים".

וכן נקטו אחרונים רבים[6] מאידך, בשו"ת פנים מאירות[7] השיג על דבריהם, ופירש את היתר השיכר באופן אחר:

"אלא עיקר הטעם משום דשיכר שלהם לא היה עולה על שולחן מלכים, או כמו שכתב הב"ח דלא שייך חתנות כולי האי, דלא מזמני עלייהו, וליכא קריבא דעתיה כולי האי".

לאור פירושו של הט"ז לדברי השו"ע, פסקו אחרונים רבים[8], שאין איסור בקפה שהוכן על ידי נכרי, שכן גרגירי הקפה בטלים למים.

ג. קפה שחור לעומת נס קפה

החתם סופר בחידושיו לעבודה זרה[9], נקט גם הוא כדעת המקילים לגבי שתיית קפה, אלא שביסס את ההיתר על יסוד שונה:

"הקאפע שהתיר הפר"ח סימן קיד סק"ו, בודאי מותר מטעם זה שגרעיני הקאפע אינם נימוחים במים רק קליטת טעם בעלמא, ולית ביה משום בשולי נכרים".

ודייק בדבריו בשו"ת שבט הלוי[10]:

"ומכל מקום נולד לנו מדברי החתם סופר חומרא, לענין שתיית נס קפה של זמן הזה, דבזה מערבים גם גוף הקפה עצמו ואין כאן רק נדון של קליטת טעם כאשר היה בימי החתם סופר וכו', ואף על פי שיש לי ללמד זכות על אלה המקילים בזה, דלית להו חידושו של החתם סופר, שהוא עפ"י דעת הב"ח שדחה דברי התוס', רק נקטו להו פשטות דברי התוס', משום דבטל להמים וזה שייך גם בנס קפה, מכל מקום, הואיל והדבר יצא מפי החתם סופר, כל בעל נפש יחמיר עצמו בזה".

הרי שהחמיר לבעל נפש בשתיית קפה נמס, שגוף הקפה נמחה במים. אולם, נראה שרוב הפוסקים לא חשו לחילוק זה, אלא נקטו עיקר כדברי הט"ז בשם התוספות, שכל שעיקרו מים ובשל כך ברכתו 'שהכל' – אין בו משום בישולי עכו"ם.

כמו כן, לגבי קפה מרוכז, כגון אספרסו וכדומה, כתב הגר"א רובין[11]:

"קפה מרוכז שהעיקר הוא שתיית הקפה עצמו, ורק כדי להקל את שתיתו מוהלים אותו בקצת מים כפי הנהוג בזמנינו, קפה אספרסו וקפה טורקי מרוכז שנוהגים להגישם לשותים בכוסיות קטנות, מחמת ריכוזם וכדו', יש בו משום בישול עכו"ם. קפה או נס שעיקר שתייתו הוא בריבוי מים, ומעט אבקת קפה או נס קפה וכדו' ובאבקת קפה בכה"ג ובסיום השתיה נשאר בוץ הקפה בתחתית ספל או כוס השתיה, וכדו', יש להקל למעשה בשעת הצורך, דאין בו משום בישול עכו"ם".

אולם, לאור טעמם של רוב האחרונים הנ"ל, פשוט הדבר, שכל עוד מברכים על משקה הקפה 'שהכל' ולא 'בורא פרי העץ', הרי שנקטינן שהמים עיקר, והקפה בטל להם.

עם זאת, אף שמעיקר הדין נקטינן להיתר בזה, כתב בשו"ת תשובות והנהגות[12]:

"ומיהו אני מהדר שהיהודי יוסיף סוכר, ואם כן הגמר נעשה על ידו ועדיף, שבלי סוכר נראה דלא חשוב ואין אסור, והישראל מכשירו לשתייה, וכהאי גוונא אין לחשוש כלל, ולדעתי נאה הדבר להחמיר, כמ"ש לדקדק שהסוכר יניח היהודי דוקא... ונראה שאם שופך מכלי שני שאין לחשוש שעל בישול גזרו ולא על כלי שני שאינו מבשל, ומצוי ששופך מכלי שני דוקא ואתי שפיר".

ונראה שהנהגה זו נכונה, ולו מטעם היכר והרחקה שלא יבואו לקרבה אסורה.

סיכום

א. מותר לשתות קפה (מכל סוג) שבישל אינו יהודי, וטוב להדר לשים את הסוכר בעצמו.

ב. כל זאת לגבי עצם שתיית הקפה, אולם יש להשגיח היטב על כשרות הכלים, כמו גם על כשרות הקפה עצמו, שאין מערבים בו חומרים נוספים שכשרותם מסופקת.

[1] תשובות א-ב.

[2] אשרי האיש (יו"ד פרק ח הערה ג).

[3] חלק יב סימן יט.

[4] יו"ד סימן קיד סעיף א.

[5] שם ס"ק א.

[6] פר"ח (שם ס"ק ו), שו"ת שאילת יעבץ (ח"ב סימן קמב) ועוד.

[7] ח"ב סימן סב, וכן פסק בשו"ת בעי חיי (יו"ד סימן קנה).

[8] כן פסק החכמת אדם (כלל סו אות יד), הבן איש חי (שנה שניה חוקת אות טז), הגר"ש גורן (שו"ת משיב מלחמה ח"ב סימן קמו), שו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן יט), שו"ת שבט הקהתי (חלק ו סימן רעט), ושו"ת יחוה דעת (חלק ד סימן מב). ודלא כפנים מאירות (הנ"ל), שהחמיר בדבר.

[9] לא ע"ב.

[10] ח"ב סימן מד.

[11] קובץ בית הלל (כרך כד עמ' קכח).

[12] ח"א סימן תלו.