הכשרת מערכת הקיטור לפסח

הקדמה

הבישול בקיטור נפוץ במטבחים גדולים בעיקר בגלל יעילות תמסורת החום של הקיטור לסירי הבישול. השימוש בקיטור מנצל את תכונת המים, בהם קיים קשר מולקולרי חזק כתוצאה מקטבים שונים (חיובי ושלילי) של מולקולת המים, כך שבזמן הפיכת המים לקיטור נדרשת השקעת אנרגיה גבוהה, וממילא אנרגיה זו אצורה בקיטור ומעבירה אותה אל סירי הבישול. התוצאה: בישול מהיר עד פי שלוש מאשר בישול בחשמל או באמצעי בישול אחרים. אולם, מורכבות המערכת דורשת בקיאות מעשית והלכתית לשם הכשרתה לפסח. מטרת המאמר הינה לתת הכוונה מעשית להכשרת מערכת הקיטור לפסח. לשם כך, נדרש להכיר את מבנה המערכת כפי שיובא להלן. 

מבנה המערכת

דוד הקיטור מייצר קיטור הזורם דרך הצינורות לדפנות הכפולות בסירים. משם מתנקז הקיטור דרך מלכודת הקיטור למכל עיבוי (קונדנס), ובאמצעות משאבה חוזר חזרה לדוד הקיטור. מי רשת נכנסים למכל העיבוי דרך מערכת ריכוך המים, להשלמת נפח המים שאבד במהלך ההקפה. הקיטור משמש גם לחימום מים לצריכה, המאפשר אספקה שוטפת של מים חמים למטבח.

הכשרת המערכת לפסח

הקיטור העובר בדפנות הסירים במהלך השנה, בולע טעם חמץ. כיון שמערכת זו הינה מערכת סגורה, הטעם הבלוע נשאר במערכת. כדי להכשיר את המערכת לפסח חובה להחליף את המים שבמערכת הסגורה פעמיים. החלפה ראשונה – נועדה להכשרת המערכת, והחלפה שניה לאחר ההכשרה, נצרכת כדי להחליף את מי ההכשרה.

סדר ההכשרה למעשה

סדר ההכשרה מתייחס להכשרת מערכת הקיטור ללא מרכז אנרגיה (סדר הכשרת מערכת קיטור עם מרכז אנרגיה יובא בהמשך):

נקיון יסודי.

ריקון המים.

השבתה 24 שעות.

מילוי מים חדשים.

הפעלת הקיטור עד לרתיחה.

ריקון המים שנית.

מילוי מים מחדש.

נקיון יסודי

טרם ההגעלה, יש לנקות היטב את הסירים מבפנים ומבחוץ, וכן את הצנרת שבתוך המטבח ובכל מקום שעלול להגיע שם חמץ. יש להקפיד שלא יישאר שום חמץ דבוק בעין, שכן לממשות חמץ אין ההגעלה מועלת כלל.

ריקון המים

המים במערכת הקיטור בלועים מטעם ראשון של חמץ, על כן יש לרוקן את המים מכל חלקי המערכת, טרם ההשבתה. יש לשים לב שחלקי המערכת רבים ומורכבים, ודרושה בקיאות בהכרת מערכת הברזים. מומלץ להתלוות לתחזוקן המערכת, ולוודא ביצוע ריקון והכנה להשבתה.

חלקי המערכת:

דוד קיטור.

מכל מי עיבוי.

דוד מים חמים לצריכה.

מכלי ריכוך מים.

מלכודות קיטור.

מכל הידרופור.

מכל מלח.

סירים.

מדיח.

לקמן נדון בפירוט על חשיבות ריקון המים: באילו חלקי המערכת הריקון מדינא ובאילו חומרא.

השבתה 24 שעות

הכשרת המערכת לאחר זמן איסור חמץ מציבה מגבלות על אופן ההכשרה כמבואר לעיל, שכן טעם חמץ הבלוע בדפנות הכלי נפלט למי ההכשרה וחוזר ונבלע בדפנות הכלים, ובזמן איסור חמץ הוי נ"ט בר נ"ט דאיסורא. על כן יש להשבית את המערכת מעת לעת, כך שהכלי פולט וחוזר ובולע טעם חמץ פגום. אמנם, בהכשרה הנעשית בזמן היתר החמץ (קודם שעה חמישית), וכפי שאכן מקפידים על זמני ההכשרה בצה"ל, אין חשש זה קיים, מדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, אך כיון שקיימים חששות נוספים, כגון שיבוא להגעיל כלי בשר וחלב בני יומן, או שמא יגעיל כלי הבלוע מאיסור, כתב הרמ"א: "על כן נהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו"[1].

הראשונים נחלקו מה נקרא כלי שאינו בן יומו: לדעת ר"ת לינת לילה מוציאה את הכלי מהגדרת בן יומו, ולדעת ר"י דוקא מעת לעת. השו"ע פסק כדעת ר"י, אך כיון שההקפדה על הגעלת כלים שאינם בני יומן היא מצד המנהג, יתכן שאפשר להקל בלינת לילה. וכן נראה מדעת הפוסקים[2] שצירפו דעת ר"ת אם יש צד נוסף להקל או צד נוסף של ספק, להקל אפילו באיסור מדינא, כל שכן מצד המנהג. וראה בשו"ת אג"מ שהדגיש, שעכ"פ לינת לילה צריכה להיות מלאה, היינו מתחילת הלילה עד סופו[3].

מילוי מים חדשים

מים אלו ישמשו להכשרת המערכת. יש למלא את דוד הקיטור, מֵכלי המים לצריכה, מֵכל מי העיבוי וסירי הבישול (שאר חלקי המערכת מתמלאים במהלך ההכשרה). חשוב להקפיד למלא את המֵכלים עד סופם.

אם לא רוקנו את מערכת הקיטור טרם ההשבתה, אף אם נמנה את תחילת ההשבתה מהבישול האחרון (מרגע ירידת טמפ' המים מתחת לחום שיד סולדת בו), הרי שלאחר מעת לעת המים הבלועים מטעם חמץ חוזרים ונבלעים בדפנות המערכת מדין כבוש כמבושל, ודין המערכת כבלועה מטעם שאינו פגום. ואין לומר דבזמן זה דין המים כנטל"פ, שדין נטל"פ מעת לעת חל רק על טעם הבלוע בכלים ולא במאכל (במים). אמנם, אם מהבישול האחרון שהתה המערכת לינת לילה אך לא מעת לעת, ניתן להקל שדינה כאינה בת יומא, שהרי הבליעה החוזרת מדין כבוש כמבושל חלה רק אחר מעת לעת. וכל זה נ"מ לדינא אם מכשירים את המערכת לאחר זמן איסור חמץ, אך לפני זמן איסורו כבר התבאר שניתן להכשיר אפילו כלים בני יומן (אא"כ מכשירים כלי בשר וחלב בו זמנית, או כלי איסור), אם לא מצד המנהג.

הפעלת הקיטור עד לרתיחה

עקרון פעולת ההכשרה הינו מדין "כבולעו כך פולטו". הרתחת המים שבדוד תכשיר את הדוד עצמו, והקיטור הפורץ בצינורות, מכשיר את הצינורות, מערכות השסתומים ומלכודות הקיטור. יש להמתין עד מילוי מֵכל מי העיבוי, ולוודא שהגיע לטמפ' מקסימלית, לפני הריקון הבא. כאשר סירי הבישול ירתחו - מכח הפעפוע יגלשו המים משפת הכלי, ובכך יוכשר גם חלקה העליון של הדופן הפנימית. רצוי להמתין עד שיתעבו האדים שבדפנות הכפולות של סירי הקיטור, על מנת שהפליטה מהדופן החיצונית של סירי הבישול תהיה גם ע"י מים, לצאת י"ח הפוסקים שפקפקו בהגעלה ע"י קיטור. כמו כן, יש לוודא הגעה לטמפ' מקסימלית בדודי המים לצריכה.

ריקון המים שנית

המים שהוכנסו למערכת לצורך ההכשרה בלעו טעם חמץ. על מנת שהקיטור לבישול בפסח, לא יתהווה ממי ההגעלה, יש להחליף שוב את המים שהגעילו בהם במים חדשים. אם ההכשרה בוצעה בזמן איסור חמץ (אחר שעה חמישית), הרי שהמים בלועים מטעם שני, נ"ט בר נ"ט דאיסורא, אף לסוברים דחמץ 'היתרא בלע', ועל כן אסור להשתמש במים אלו מעיקר הדין. אך בזמן ההיתר, המים בלועים מטעם שני ועדיין הוא היתר. לעיל ראינו כי לא התיר הרמ"א בליעת חמץ אף בזמן היתרו אלא בצירוף נוסף להקל, ולכן כאשר הכלים אינם בני יומן, יש לדון להקל שלא להחליף את מי ההכשרה במערכת, וראה עוד להלן בדין זה.

מילוי מים מחדש

לאחר מילוי מים בשנית, המערכת כשרה לבישול כשר לפסח.

[1] רמ"א אורח חיים סימן תנב סעיף ב.

[2] שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סימן ז ד"ה אמנם יש. הדברים שם מובאים בתוך דברי השואל,

ובתשובת הבא"ח כתוב כך (ד"ה ואשר):

"ואשר כתבתם לעשות ס"ס ע"פ סברת האומרים דלילה לבדה פוגמת – הנה כפי מנהגינו פה עירינו בהוראות איסור והיתר, אין עושין מסברא זו ספק גמור, כי סברא זו חלושה מאד, ורק תועיל לסניף כפי העניין".

[3] שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סימן לא ד"ה ובטעם ב. בהמשך התשובה דן בעצם הצירוף של שיטת רש"י ור"ת, ולא פשוט לו לצרפם.