הכשרת כלים בשעת הדחק – פירוט הכלים

אמבטיות פלסטיק, כלי עיסית, מיכל גסטרונום פלסטי – ניקיון ושטיפה יסודיים, ושפיכת חומר פוגם על החריצים.

מיכל פלסטי לשתיה קרה, מימיה – שטיפה.

טרמוס – שטיפה[1]. 

כלי דורלקס – שטיפה[2].

מגש נירוסטה – עירוי מכלי ראשון.

גסטרונום ומכסה גסטרונום – הגעלה[3].

סכו"ם – שטיפה[4].

מרקייה נירוסטה – שטיפה[5].

עגלות – שטיפה[6].

קנקן פלסטי / זכוכית – שטיפה[7].

פלטה לשבת – הפעלה בעוצמה מירבית[8].

שולחן חדר אוכל מפלסטיק / עץ – ניקוי ושטיפה.

תרמוקנים, טרמופוטים וחופיות –שטיפה.

שפינגדיש – הגעלה.

ארון לחימום מזון – יש לנקות ולוודא שאין חמץ בעין[9], ולאחר מכן להפעיל בעוצמה מירבית.

בן מרי (יחידת חלוקה מחוממת עם מים) – חלקו התחתון של הדלפק המורכב מגופי החימום - אינו צריך הכשרה כלל[10].

יחידת חלוקה מחוממת (פגודה) – ליבון קל.

כיריים חשמליים / כיריים שש להבות – ניקיון החמץ בעין, והפעלה בעוצמה מירבית.

סירים – הגעלה.

מחבת טיגון חשמלי / גז מתהפך – ליבון קל[11]. אם אין אפשרות לכך, יש להגעיל[12].

מכסה סיר / מחבת – ליבון קל, או לחילופין הכנסה למי ההגעלה. אם המכסה גדול ניתן להכניסו למים בשני חלקים.

מיחם חשמלי – שטיפה[13].

מיחם לסיר מרק – הגעלה.

מיקרוגל – ניקוי יסודי, עטיפת המזון כל ימי הפסח.

מכונה להדחת כלים חד תאית ורב תאית – הפעלה בחום מקסימלי[14]. את המגשים יש לנקות היטב בעזרת חומר פוגם.

מכונה לחיתוך ירקות ומכונה לטחינת בשר – ניקיון ושטיפה[15].

עגלת מטבח שלושה מדפים, עגלת מסלולים למיכלי גסטרונום –ליבון קל.

עגלות מטבח – שטיפה.

שולחנות עבודה ושטיפה – שטיפה.

תנור – ניקוי כל החמץ בעין, והפעלה בעוצמה מירבית.

תבניות תנור – ניקוי כל החמץ בעין, והכנסה לתנור בעוצמה מירבית.

[1] רוב תשמישו במים בלבד, ואין משתמשים בו בחמץ.

[2] ראה בספר סידור פסח כהלכתו ח"א עמוד קפו, שדינם ככלי זכוכית, ובשעת הדחק אפשר לצרף מספר צדדים לקולא:

א. דעת השו"ע אורח חיים סימן תנא סעיף כו, שסובר שאין צורך להכשיר כלי זכוכית כלל.

ב. דעת הט"ז סימן תנא ס"ק ל, שבדיעבד אין הכשרתם מעכבת כלל (משמע בין כשהשימוש בחמין ובין בצונן. ראה ספר סידור פסח כהלכתו עמוד קפג בהערה 17).

ג. רוב בליעת הכלים הנ"ל היא בכלי שני, שלדעת חלק מן הפוסקים אינו זקוק להכשרה.

[3] ראה נספח ט, שברוב הגסטרונומים קשה לאפיין באופן מובהק את רוב תשמישו, אך היות שלעיתים משתמשים בהם גם במאכלים נוזליים או קרים, ניתן להסתפק בליבון קל, ובשעת הדחק גדולה בהגעלה בלבד.

[4] עיקר השימוש בסכו"ם הוא בכלי שלישי, ואף אם השתמשו בו בכלי שני – ראה לעיל הערה 99 שאף כלי שני שהשתמשו בו בפסח אינו אוסר בדיעבד, ע"ש.

[5] בשעת הדחק אפשר להחשיב את המצקת ככלי שני (כף החיים יורה דעה סימן קה אות לו, וראה דבריו באורח חיים סימן תנא אות פא) ואת המרקייה ככלי שלישי.

[6] רוב שימושן בצונן.

[7] רוב שימושם בצונן. ואף אם מכינים בהם תה או קפה, הרי שמדובר על משקאות חמים שאין בהם חמץ.

[8] אף שלכאורה רוב תשמיש הפלטה על ידי הסירים המונחים עליה, דהיינו שאינה בולעת ישירות מן המזון, מכל מקום שכיח מאוד שנשפך עליה מזון, ובליעה זו היא בליעה ישירה.

[9] לגבי שומן שרוף היוצר כתמים, ניתן להקל שאינו נחשב כחמץ בעין, ועל כן אין חובה להסירו.

חמץ בעין חובה להסיר, שכן ליבון קל אינו מועיל להכשירו, ומה שכתבו הפוסקים ללבן בלא ניקוי (ראה שולחן ערוך הרב סימן תנא סעיף טז וסעיף יט) הוא דווקא בליבון חמור. 

[10] האוכל שנותר שם נשרף או נפגם, וגם אם נשאר אינו מגיע למגע ישיר עם האוכל שמתחמם בתוך הסיר – ראה רמ"א סימן פז סעיף ו, משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד, ספר פניני הלכה פסח עמוד 149.

[11] על פי הרמ"א סימן תנא סעיף ד שליבון קל דינו כהגעלה.

[12] שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סימן יד אות ב.

יש לשים לב לכך שהרתחת המים לצורך הגעלת כלים אלה עלולה להימשך זמן רב מאוד.

[13] רוב תשמישו אינו בחמץ. ואף שניתן להגעילו בקלות על ידי הפעלתו עד לרתיחה, הרי שהגעלה מצריכה ניקוי מאבנית, דבר שעלול להימשך זמן רב.

[14] במקרה כזה ניתן לסמוך על דין "כבולעו כך פולטו", ועל העובדה שחמץ שהיה במכונה נפגם על ידי הסבון.

[15] ראה כף החיים אורח חיים סימן תנא אות קפט בעניין מכונה לטחינת קפה.