פרק יג

שאלה: האם חייל שיוצא לשמירה בתום הסדר, רשאי לשתות קפה? האם חיילים שישנו מספר שעות לאחר הסדר, ויוצאים לסיור קודם עלות השחר, מותרים לאכול מעט? ומה דין אכילה בסיור שיצא לדרכו מיד בתום הסדר?

תשובה: שנינו[1]: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", ונאמר בגמרא[2]: "אמר רב יהודה אמר שמואל אין מפטירין אחר מצה אפיקומן", כלומר, בגלל חביבות המצוה, אין לטעום דבר מאכל לאחר אכילתה, כדי שלא יעבור טעמה מפיו. וכן נפסק בשו"ע[3]: "אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר".

עוד נפסק בשו"ע[4]: "אחר ארבע כוסות אינו רשאי לשתות יין, אלא מים", ומובא באחרונים[5] שיש שבארו טעם האיסור, כדי שלא ישתכר, ויוכל להמשיך לספר ביציאת מצרים בהמשך הלילה. לפי זה האיסור דוקא במשקה משכר. יש שבארו הטעם, כדי שלא ייראה כמוסיף על ארבע הכוסות, ולפי זה אף 'חמר מדינה' שאינו משכר אסור. ויש שבארו הטעם, כדי שלא ייבטל טעם המצה מפיו, ולפי זה כל משקה אסור.

למעשה נראה מלשון השו"ע שהחמיר כדעה אחרונה והתיר רק שתיית מים, אולם כתבו האחרונים[6] שניתן להקל גם במשקאות קלים שאינם מרוכזים וטעמם קלוש, או בתה (וקפה חלש[7]), הואיל ואינם מבטלים את טעם המצה מפיו, ואף הוסיפו שבמקום צורך ניתן לסמוך על הדעה הראשונה, ולהקל בכל משקה שאינו משכר. 

עוד יש לציין שבפשטות איסורים אלה תקפים עד עלות השחר, אלא שכתבו רבים מהפוסקים[8] שהאיסור חל רק עד שתחטפנו שינה, ועל כן אם ניעור ממנה קודם עלות השחר, מותר בשתייה. אולם האבני נזר[9] חידש, שלדעה שמצות אכילת מצה אינה אלא עד חצות, אף חובת שמירת טעם המצה בפיו אינה אלא עד שעה זו, וממילא לדעה זו מותר לאכול כל דבר לאחר חצות, ומאחר שאיסור אכילה אחר אכילת האפיקומן מדרבנן, יש לסמוך על שיטתו בשעת הדחק.

לפיכך אסור לאכול או לשתות משעת סיום הסדר עד עלות השחר, למעט שתיית מים או משקאות שטעמם קלוש, ובמקום צורך אף שאר משקאות שאינם משכרים (כקפה 'חזק' וכד'). כמו כן מי שישן לאחר הסדר רשאי להקל במקום צורך ולאכול כשניעור משנתו (אף קודם עלות השחר).

אולם אין להסתמך על הדעה המקילה באכילה ושתייה לאחר חצות הלילה (כשסיימו את אכילת האפיקומן קודם חצות), אלא כשהדבר מועיל לצרכים מבצעיים[10].

[1] פסחים פ"י מ"ח.

[2] שם קיט ע"ב.

[3] סימן תעח סעיף א. ועיין במשנה ברורה (שם ס"ק א) שבדיעבד אם אכל דבר מה לאחר האפיקומן (ועדיין לא ברך ברכת המזון), צריך לחזור ולאכול כזית מצה נוספת לשם אפיקומן.

[4] סימן תפא סעיף א, ע"פ הרי"ף שם כז ע"ב מדפי הרי"ף, והרא"ש שם פ"י סימן לד.

אמנם בתוס' (שם קיז ע"ב ד"ה 'רביעי אומר עליו הלל הגדול') חלקו על כך ונקטו שאחר האפיקומן יש רק איסור באכילה ולא בשתייה.

[5] משנה ברורה שם ס"ק א.

[6] משנה ברורה שם.

[7] המשנה ברורה לא ציין מה דין שתיית קפה, והבאר היטב (שם ס"ק א) הביא מחלוקת פוסקים בכך. למעשה הבן איש חי (שנה א פרשת צו אות לה) וכף החיים (שם ס"ק ד) נטו להחמיר, אם לא במקום צורך.

 [8]חק יעקב שם ס"ק א, פמ"ג א"א שם בהקדמה, שו"ע הרב שם סעיף א.

אמנם בשו"ת התעוררות תשובה (סימן רעא) חלק על כך ונקט שמצות סיפור יציאת מצרים, וממילא איסור האכילה והשתייה, חלים כל הלילה, ואם חטפתו שינה, נחשב רק לאנוס בזמן השינה, אך אם ניעור לאחר מכן בהמשך הלילה, עדיין מחויב במצוות אלו.  

[9] סימן שפא אות ה, וכן נראה שהסכים עימו הגרי"ז מבריסק (הגדה של פסח מבית הלוי, צפון אות ז). אולם כפי שהתבאר לעיל בתשובה ה דעת רבים שמעיקר הדין מצות האכילה נמשכת עד הבוקר.

[10] וכעין זה התיר בספר נשמת אברהם (סימן תעח ס"ק א, בשם הגרש"ז אויערבך) לאיש רפואה שלאחר עריכת הסדר עובד במשמרת לילה, לאכול לאחר חצות הלילה, הואיל ויתקשה למלא את תפקידו בלא אכילה.