פרק ז

שאלה: האם מותר לשמוע מוזיקה נוגה ביום הזיכרון לחללי צה"ל (החל בימי ספירת העומר)? האם מותר להשתתף בימי ספירת העומר בטקס סיום קורס, עצרת חטיבתית, או מסיבת פרידה ממפקד בכיר, שמשולבים בהם קטעי נגינה ושירה? האם מותר לקיים בימי ספירת העומר 'הכנסת ספר תורה' ליחידה בליווי תזמורת, שירה וריקודים?

תשובה: כפי שהתבאר[1], נוהגים קצת מנהגי אבילות (כאיסור גילוח או נישואין) מפסח עד ל"ג בעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. על דרך זו מובא באחרונים[2] שיש להימנע בימים אלה גם מריקודים ומחולות, ומטעם זה נהגו[3] בכל קהילות ישראל להימנע גם משמיעת שירים ומנגינות.

עם זאת, יש שכתב^[4] שדוקא מוזיקה משמחת נאסרה, ויש אף שכתב[5] שרק מוזיקה המעוררת לריקודים ומחולות ושרגילים להשמיעה בבתי משתאות נאסרה, ואילו מוזיקת רקע שרגילים לשמוע תוך עיסוק בענינים אחרים, וכל שכן מוזיקה החיונית למנוחת הנפש, מותרת, ומלבד זאת יש שהעירו^[6] שמותר להקשיב לתוכנית ברדיו, הגם ששומע בה מוזיקה באקראי מידי פעם.

מעבר לכך יש להוסיף שרבים מפוסקי דורנו[7] הורו שבשמחת מצוה, כגון בסעודת ברית מילה וכד', ניתן לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, וכעין זה יש שהורו[8] להקל בהכנסת ספר תורה.

לסיכום, מפסח עד ליל[9] ל"ג בעומר יש להימנע מריקודים ומחולות, מהאזנה למוזיקה המעוררת שמחה, ומהשתתפות באירועים חגיגיים (כ'ערב יחידה' או הופעה ב'תרבות יום א'') שמושמעת בהם מוזיקה כזו, מלבד במקום שמחת מצוה כהכנסת ספר תורה (אלא שיש שסייגו שלכתחילה ראוי להימנע מקביעת אירוע כזה בימי הספירה).

לעומת זאת מותר לשמוע בימי הספירה שירים המעוררים לצער (כגון ביום הזיכרון לחללי צה"ל), ויש המקילים לשמוע גם מוזיקת רקע שקטה תוך עיסוק בענינים אחרים. בכל מקרה שמיעת קטעי נגינה באופן אקראי (כגון תוך הקשבה לתוכנית רדיו שמושמעים בה שירים מידי פעם, או במהלך אירוע הוקרה, עצרת, או טקס צבאיים) אינה בכלל האיסור, ורק ישתדל להסיח דעתו ממנה.

[1] בתשובה הקודמת.

[2] משנה ברורה שם ס"ק ג.

אגב יש להעיר שבניגוד לאיסור לברך ברכת 'שהחיינו' בימי בין המיצרים, לגבי ימי ספירת העומר כתב במשנה ברורה (שם ס"ק ב): "ומ"מ אם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו, יברך". עם זאת, קצת משמע שלכתחילה ראוי להשתדל להימנע מכך.

[3] ראה ערוך השולחן שם סעיף ב, שו"ת אגרות משה ח"א סימן קסו, שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן לד, ושו"ת מנחת יצחק ח"א סימן קיא.

[4] ספר פניני הלכה פ"ג אות י, וע"ש פ"ח אות ד שכן מוכח מסוגיות מפורשות (ראה שבת קנא ע"א) שנהגו בזמן הלווית המת לנגן בחליל בכדי לעורר לבכי, ושכן כתב בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סימן שסח) שאבל מותר במנגינות המעוררות להספד ובכי. וכעין זה כתב בשו"ת מלומדי מלחמה סימן פז.

[5] ספר הליכות שלמה פרק יא סעיף יד, הגר"ש דיכובסקי בשנתון תחומין חלק כא, בשם הרב שבתי רפפורט ששמע מהגר"מ פינשטיין. ושכן נראה מהאמור בגמרא (סוטה מח ע"א): "אמר רב הונא זימרא דנגדי ודבקרי, שרי, דגרדאי, אסיר", ופירש רש"י: "זמרי דנגדי - מושכי ספינות בחבל, שרי, שאינו אלא לזרזם במלאכתם. ודבקרי - שמזמרין בשעה שחורשין, ואינו אלא לכוון את השוורים לתלמיהם שהולכין לקול השיר דערב עליהם. דגרדאי - אינו אלא לשחוק". וכעין זה כתב הרב שמואל דוד בשנתון תחומין חלק יג.

[6] ספר מקראי קודש הלכות בין המצרים פ"ז הערה יד בשם הגר"מ אליהו, וכן שמענו מהגר"י אריאל.

[7] שו"ת יחוה דעת שם, שו"ת אגרות משה ח"ב סוף סימן צה, ולכאורה מוכח כן מהמשנה ברורה (שם ס"ק ג) שכתב: "ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נישואין, מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה, אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור, וכל שכן בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר", הרי שקודם שכתב שאין לעשות ריקודין ומחולות בסעודת שידוכין, באר שאינה נחשבת סעודת מצוה לפי שאין מקדשין בה, משמע שבמקום מצוה מותר.

[8] ספר חזון עובדיה הלכות יו"ט עמוד רנט, ע"פ שו"ת קרן לדוד סימן קיט, ספר סידור פסח כהלכתו פרק יב הערה 53 בשם הגרי"ש אלישיב, אם כי סייג שם שלכתחילה אין ראוי לקבוע הכנסת ס"ת בריקודים וכד' בימים אלו, ובקובץ מבית הלוי (ח"א עמוד נז) הורה שבימי ספירת העומר יש להימנע מניגונים בעת הכנסת ס"ת.

[9] כידוע, ל"ג בעומר עצמו הוא יום הילולא דרשב"י (אמנם יש להעיר שלמנהג הספרדים חוזרים לנהוג אבילות מצאת ל"ג בעומר על ל"ד בבוקר).