פרק ג

שאלה: האם מי שהזכיר בטעות את מנין אותו יום, רשאי לאחר מכן לספור בברכה? כיצד יש להשיב לחבירו השואלו "כמה היום לעומר"?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "מי ששואל אותו חבירו בין השמשות (וכל שכן בערב) כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו: היום כך וכך, אינו יכול לחזור ולמנות בברכה".

עם זאת, מבואר באחרונים[2] שדוקא אם אמר "היום כך וכך" אינו יכול לחזור ולמנות בברכה, הואיל ועיקר הספירה היא בנוסח זה, אבל אם ענה לו "כך וכך" לא הפסיד את המצוה, יתר על כן, אפילו אמר "היום כך וכך" אך התכוון מפורשות שלא לצאת בכך ידי חובה, יכול לחזור ולספור בברכה. (אמנם לכתחילה יש להימנע מכך, ולהשיב "אתמול היה כך וכך"[3]).

על דרך זו הוסיפו האחרונים[4] שאם שאל אחד את חבירו "האם היום כך וכך לעומר" וענה לו "הן", שניהם רשאים לספור בברכה, הואיל ואף אחד מהם לא יצא ידי חובה בנוסח שאמר. כעין זה יש שהוסיף[5] שאם שאלוהו ביום ד' לעומר כמה מונים היום והשיב בטעות "אתמול היו ארבעה ימים לעומר", וכן אם השיב "היום חמישה ימים פחות אחד", רשאי לאחר מכן לספור בברכה, הואיל וניכר שהתכוון במפורש לא לצאת באמירתו[6]. יתר על כן, יש מן הפוסקים[7] שכתב שאם אמר לחבירו בדרך סיפור וכד' "היום ל"ג בעומר", יספור לאחר מכן בברכה, הואיל וכלל לא התכוון למנות.

לפיכך מי ששאלוהו "כמה היום לעומר" והוא עדיין לא ספר, ישיב "אתמול היה כך וכך", שאם יאמר לו "היום כך וכך", אינו יכול לחזור ולמנות בברכה (ומ"מ ראוי שיצא בשמיעת הברכה מפי אחר קודם שיספור[8]).

אם התנסח באופן שאין יוצאים בו ידי חובת הספירה, כגון שאמר "כך וכך", ולא "היום כך וכך", או ששאלוהו "האם היום כך וכך" וענה "הן", וכל שכן אם אמר "אתמול היה כך וכך" והתברר שאמר בטעות את המנין של היום, לא יצא ידי חובתו, וחוזר וסופר בברכה.

[1] סימן תפט סעיף ד.

[2] משנה ברורה שם ס"ק כ, כב.

יש לציין שהמ"ב הוסיף שמהיום השביעי לספירה ואילך אינו יוצא באמירת "היום כך וכך" כל שלא הזכיר את מנין השבועות, ועל כן אף אם התנסח כך חוזר וסופר בברכה. אמנם למעשה יש שהחמירו בכך.

[3] עיין בספר פסקי תשובות שם אות טו.

[4] כף החיים שם ס"ק סא, ודעת תורה שם, בשם ספר זכור לאברהם.

[5] שו"ת באר משה ח"ג סימנים פ, פב.

[6] אמנם עיין במשנה ברורה (שם ס"ק יא) שאם אמר ביום ל"ט לעומר "היום ארבעים חסר אחת", יצא ידי חובה, אולם שם המדובר שניכרת כוונתו למנות, משא"כ כאן שהתנסח בכוונה בדרך זו בכדי להבהיר מפורשות שאינו חפץ לצאת באמירה זו ידי חובה.

[7] שו"ת מהר"ש הלוי סימן ה.

אמנם בשערי תשובה (שם ס"ק ב) הביא מחלוקת פוסקים אם המונה באותיות במקום מספרים (כגון שאמר "היום י"א לעומר" או "היום יו"ד אל"ף לעומר") יצא ידי חובתו, אולם נראה ששם המדובר שכוונתו למנות ורק נחלקו אם לשון כזו נחשבת למנין, משא"כ בנידו"ד שכלל לא מונה.

[8] משנה ברורה שם ס"ק לז.