פרק י

שאלה: על אילו חלקים מתפילות ראש השנה ניתן לדלג כשהנסיבות המבצעיות אינן מאפשרות להתפלל את התפילות בשלימותן? כיצד ינהג מפקד שבגלל עומס מבצעי מתאפשר לו להקדיש רק זמן קצר לתפילות? מהו המספר המינימלי של התקיעות שמצוה לשמוע מעיקר הדין?

תשובה: פשוט הדבר שחיילים הנחפזים למשימותיהם רשאים בשעת הצורך לדלג על כל הפיוטים והתוספות שבברכות ק"ש ובחזרת הש"ץ של שחרית ומוסף (כאמירת 'שיר המעלות' לאחר פסוקי דזימרא, 'ה' שמעתי שמעך' לפני חזרת הש"ץ, 'עת שערי רצון' לפני התקיעות, 'ונתנה תוקף' לפני קדושה, ו'אבינו מלכנו' לאחר כל תפילה), ולהסתפק בעיקר התפילה[1] הכוללת פסוקי דזימרא מקוצרים[2], קריאת שמע וברכותיה, תפילת עמידה בלחש וחזרת הש"ץ עליה כמתכונתה בלחש (ללא כל תוספות מלבד קדושה וברכת כהנים), קריאת התורה, תקיעות שופר וברכותיהן, ותפילת מוסף בלחש וחזרת הש"ץ עליה כמתכונתה בלחש (ללא כל תוספות מלבד קדושה, תקיעות שופר וברכת כהנים).

מעבר לכך ניתן להימנע בכל תפילה בשעת דחק מחזרת ש"ץ מלאה, ולהסתפק או ב'חזרה מקוצרת' (שהש"ץ אומר תחילה ג' ברכות ראשונות עם קדושה, ולאחר מכן ממשיכים כולם בלחש[3] וממתינים לתקיעת שופר על סדר הברכות[4]), או שהש"ץ מתפלל בקול את כל התפילה והציבור מתפלל עימו בלחש[5] (כך שיוכלו ביתר קלות לתקוע על סדר מלכויות זכרונות ושופרות). ובדלית ברירה ניתן גם לדלג בשעת דחק על קריאת התורה[6].

יתר על כן, נפסק בשו"ע[7]: "המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל. הגה, והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו לומר פסוקי מוסף ראש השנה". ובהמשך כתב[8]: "אומרים י' פסוקים של מלכויות, וי' של זכרונות, וי' של שופרות בכל ברכה כו' (רמ"א - מיהו אם לא התחיל בשום פסוק, רק אמר: ובתורתך כתוב לאמר, יצא)". מבואר א"כ שבשעת דחק רשאים להימנע מאמירת פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות, ויאמרו רק "ככתוב בתורתך, וכן כתוב בדברי קדשך, וכן נאמר ע"י עבדיך הנביאים". כמו כן רשאים האשכנזים בשעת הדחק להימנע מהזכרת פסוקי קרבן מוסף, ויאמרו כמנהג הספרדים: "ושם נעשה לפניך כו' כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. עלינו לשבח כו'"[9]. כמו כן, ניתן[10] במקום צורך לקצר את התפילה באופן שכל ברכה תאמר בנוסח מקוצר המבטא את עיקר תוכנה[11].

עוד יש להוסיף שנפסק בשו"ע[12]: "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה? תשע, לפי שנאמר תרועה ביובל ובראש השנה ג' פעמים, וכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה כו'. תרועה זו האמורה בתורה, נסתפק לנו אם היא היללה שאנו קורים תרועה, או אם היא מה שאנו קורים שברים, או אם הם שניהם יחד, לפיכך, כדי לצאת ידי ספק, צריך לתקוע תשר"ת ג' פעמים, ותש"ת ג' פעמים, ותר"ת ג' פעמים".

כלומר, להלכה צריך לתקוע ל' קולות (ג"פ תשר"ת, ג"פ תש"ת, וג"פ תר"ת), אולם למעשה נהגו[13] לתקוע ל' לפני מוסף ('תקיעות דמיושב'), ול' בחזרת הש"ץ של מוסף ('תקיעת דמעומד'), וע"פ הסוד נהגו להוסיף ולתקוע עוד מ' קולות לאחר מוסף, בכדי להשלים למנין ק' קולות (ויש נוהגים לתקוע ל' לפני מוסף, ל' בתוך תפילת לחש של מוסף, ל' בחזרת הש"ץ, וי' לאחר מוסף). א"כ פשוט שבשעת דחק ניתן להסתפק בל' קולות (ג"פ תשר"ת, ג"פ תש"ת, וג"פ תר"ת).

יתר על כן, מובא באחרונים[14] שבשעת דחק גדולה ניתן להסתפק אף בי' קולות, דהיינו, תשר"ת תש"ת תר"ת, וצ"ל שנקטו כשיטת רב האי גאון[15] שבאמת כל סוגי היבבות כשרות, וחז"ל תיקנו ל' קולות רק בכדי לאחד בין המנהגים, או שנקטו כדעה בגמרא[16] שמדין תורה יש לתקוע שלוש קולות ולא תשע, ועל כן הורו שבדלית ברירה יסתפק בתקיעת שלוש קולות לפי כל אחת מהשיטות[17].

לפיכך חיילים שאין באפשרותם להתפלל את תפילות ראש השנה בשלימותן, יסתפקו בעיקר התפילה הכוללת פסוקי דזימרא מקוצרים, קריאת שמע וברכותיה, תפילת עמידה בלחש וחזרת הש"ץ עליה כמתכונתה בלחש (ללא כל תוספות מלבד קדושה וברכת כהנים), קריאת התורה והפטרה, תקיעות שופר וברכותיהן, ותפילת מוסף בלחש וחזרת הש"ץ עליה כמתכונתה בלחש (ללא כל תוספות מלבד קדושה, תקיעות שופר וברכת כהנים).

כמו כן, במקום צורך ניתן גם להסתפק ב'חזרה מקוצרת' (שהש"ץ אומר תחילה ג' ברכות ראשונות עם קדושה, ולאחר מכן ממשיכים כולם בלחש, או שהש"ץ ימשיך את התפילה בקול, והציבור יתפלל עימו בלחש), ולדלג על קריאת התורה, ועל פירוט קורבנות היום בתפילת מוסף (לאשכנזים הנוהגים לאומרו), ויאמרו כמנהג הספרדים: "ושם נעשה לפניך כו' כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. עלינו לשבח כו'", כמו גם על אמירת פסוקי המלכויות הזכרונות והשופרות (ויאמרו רק "ככתוב בתורתך, וכן כתוב בדברי קדשך, וכן נאמר ע"י עבדיך הנביאים").

הנתונים בדוחק גדול עד שנבצר מהם להתפלל, יאמרו רק ברכות השחר וקריאת שמע וישמעו שלושים קולות (עיין בתשובה הבאה). מי שלא יכול לשמוע אפילו שלושים קולות, ישתדל לכל הפחות לשמוע פעם אחת תשר"ת, תש"ת, ותר"ת (ויכול אף לברך[18]).

[1] ראה תורת המחנה פרק טז תשובה ג.

[2] בשעת הדחק אפשר לדלג על כל פסוקי דזימרה, כפי שהתבאר בתורת המחנה שם.

[3] ראה תורת המחנה פרק כו תשובה ג, שלמנהג האשכנזים הציבור שומע מהש"ץ את ג' הברכות הראשונות ולאחר מכן כל אחד מתחיל את תפילת הלחש.

[4] חזון איש סימן קלז סק"ג.

[5] ראה ביאור הלכה סימן קכד סעיף ב.

[6] ראה תורת המחנה פרק טו תשובה ה, לגבי סדר העדיפויות שבין תפילה בציבור לקריאת התורה.

[7] סימן תקצא סעיף ב.

[8] שם סעיף ד.

[9] שו"ע הרב סימן תקצא סעיף ה.

[10] רמב"ם הלכות ברכות פ"א ה"ו, וכן הורה למעשה הגר"א נבנצל.

[11] ראה נספח ב, נוסח תפילה מקוצר לתפילות ראש השנה.

[12] סימן תקצ סעיפים א-ב.

[13] עיין שו"ע (סימן תקצב סעיף א) שכתב: "מחזיר שליח ציבור התפילה, ותוקעין על סדר הברכות למלכויות תשר"ת פעם אחת, ולזכרונות תש"ת, ולשופרות תר"ת. ועכשיו נוהגים לתקוע למלכויות תשר"ת ג' פעמים, ולזכרונות תש"ת ג' פעמים, ולשופרות תר"ת ג' פעמים. הגה, ויש אומרים שתוקעים תשר"ת למלכויות פעם אחת, וכן לזכרונות, וכן לשופרות" והעיר המשנה ברורה (שם ס"ק ג-ד): "הנה ... היה מהראוי גם כאן לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת למלכויות וכן לזכרונות וכן לשופרות כדי לצאת כל ספק, אלא לפי שאין מטריחין על הציבור, אין נוהגין לתקוע אלא תשר"ת לכל אחד כו'. ובשל"ה כתב הדרך המובחר לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת למלכויות וכן לזכרונות וכן לשופרות [ואחר 'אנעים זמירות' עוד תשר"ת תש"ת תר"ת כדי להשלים עד מאה קולות]".

[14] כן כתב המשנה ברורה סימן תקפו ס"ק כב לענין המודר הנאה משופר, שאם אין מי שיתקע לו, יסתפק בי' קולות, ובמשנה ברורה סימן תר ס"ק ז, לענין ר"ה שחל בער"ש והזדמן להם שופר רק לאחר שקיבלו כבר את השבת, וכן הורו למעשה (שו"ת קניין תורה חלק ג סימן עט ותורת היולדות פרק מט הערה ח) למי שזמנו דחוק.

[15] מובא בטור סימן תקצ.

[16] ראש השנה לד ע"א: "רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר כו' שלוש תרועות ושש תקיעות נאמרו בראש השנה, שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים כו'. רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אחת מדברי תורה ושתים מדברי סופרים".

[17] וכן נראה יותר, דאם נקטו כשיטת רבינו האי גאון שכל היבבות כשרות, ניתן היה לתקוע גם ג"פ תשר"ת, או ג"פ תש"ת, או ג"פ תר"ת, ומדברי המ"ב הנ"ל מבואר שעליו לתקוע דוקא תשר"ת תש"ת ותר"ת.

[18] בביאור הלכה סימן תקצג סעיף ב, נקט שאין לברך אם תוקע פחות משלושים קולות, וכן הסכים בשו"ת שבט הלוי חלק יא סימן קמב. אולם הגר"א נבנצל בהערותיו 'ביצחק יקרא' למשנה ברורה (שם) תמה על כך, ובעל פה הורה שיברך, וכן כתב הגר"נ קרליץ בספר חוט שני (הלכות ראש השנה פרק ד ס"ק א) ובשו"ת קניין תורה (חלק ג סימן עט).