פרק טז

שאלה: ממתי יהיה מותר לערוך את חדר האוכל לסעודת ליל שני של ראש השנה? האם מותר להחליף בגדים סמוך לתום היום הראשון של ראש השנה, לכבוד היום השני?

תשובה: אסור להכין דבר מיום טוב לשבת, שנאמר "והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו"[1]. עוד נאמר בגמרא[2]: "איתמר, שני ימים טובים של גלויות, רב אמר נולדה בזה מותרת בזה, ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה כו' (כלומר, נחלקו האמוראים האם ביצה שנולדה ביו"ט ראשון ועל כן חל עליה איסור מוקצה, עומדת באיסורה גם ביו"ט שני, הואיל והם כיום אחד ארוך, או שמא קדושת החג של שני הימים נפרדת היא זו מזו, ועל כן ביום השני הקצאת הביצה בטלה). איתמר, שני ימים טובים של ראש השנה, רב ושמואל דאמרי תרוייהו נולדה בזה אסורה בזה (כלומר, לדברי שניהם קדושת ראש השנה נחשבת לקדושה אחת, ועל כן ביצה שהוקצתה ביום הראשון אסורה גם ביום השני)".

וכן נפסק בשו"ע[3]: "אם נולדה ביום טוב ראשון מותרת ביום טוב שני בשני ימים טובים של גלויות, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה כו', נולדה בזה אסורה בזה".

למרות זאת נפסק בשו"ע[4]: "אסור לאפות או לבשל או לשחוט (כמו גם להדיח כלים, או לערוך שולחן[5]) ביום טוב לצורך מחר, אפילו הוא שבת או יום טוב, ואפילו בשני ימים של ראש השנה". ובארו האחרונים[6] שרק לחומרא רואים את שני ימי ר"ה כקדושה אחת, ולא להקל.

לפיכך אסור להיערך ביום הראשון של ראש השנה ליום השני, ועל כן אסור להדליק נרות חג, לחמם תבשילים, או לסדר את חדר האוכל, אלא בתום היום הראשון לאחר צאת הכוכבים. עם זאת, מותר להחליף בגדים, או להביא יין או שופר בעוד היום גדול, כשלא ניכר שפעולותיו נועדו לצורך היום השני[7]. במקום צורך יש להתיר הכנה מיום טוב ראשון של ראש השנה ליום השני של ראש השנה כשהדבר כרוך בטירחא בעלמא[8].

[1] ביצה ב ע"ב.

[2] ביצה ד ע"ב.

[3] סימן תקיג סעיף ה.

[4] סימן תקג סעיף א.

[5] משנה ברורה שם ס"ק א.

[6] משנה ברורה סימן תקג ס"ק ד.

[7] עיין בענין זה בתורת המחנה פרק מח תשובה ד.

(יש להעיר שכעין המבואר כאן, יהיה מותר גם להוציא מזון מהקפאה כשלא ניכר שהדבר נועד לצורך היום השני, אולם ע"פ פקודות הצבא אין להכין שום דבר מהיום הראשון של ר"ה ליום השני).

[8] עיין משנה ברורה ח"ה סימן תקג מהדורת דרשו הערה 4 בשם הגרי"ש אלישיב.