פרק ה

שאלה: האם מותר לחייל להתאמן בערב ראש השנה על תקיעה בשופר, או שמא הדבר אסור משום הפסק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה? מה דין תקיעה להתלמד בראש השנה לפני התקיעות? האם מותר להתאמן ביום הראשון של ראש השנה לקראת התקיעות של היום השני?

תשובה: מובא בשו"ע[1] שנהוג להימנע מתקיעה בשופר בערב ראש השנה, כדי להפסיק בין תקיעות דרשות של ימי חודש אלול לתקיעות דחובה של ראש השנה, והוסיפו האחרונים[2] שמעיקר הדין היה די להפסיק בתקיעות בבית הכנסת, אלא שיש אומרים שטעם ההפסקה הוא כדי לערבב את השטן, ועל כן ראוי להימנע מתקיעה אפילו לצורך לימוד, ואם נצרך בכל זאת להתלמד בערב ראש השנה, יתקע בצינעה בחדר סגור.

עוד יש להוסיף שמפורש במשנה[3] שמותר להתאמן בראש השנה על תקיעה בשופר, עם זאת כתב הרמ"א[4] שלאחר ששמעו את תקיעות השופר בראש השנה, שוב אין לתקוע עוד בחינם, ככל יום טוב שאסור לתקוע בו משום שבות (ומ"מ אין מניעה לטלטל שופר לאחר התקיעות, הואיל והוא ראוי לתקוע בו להוציא אחרים שלא יצאו עדיין[5]). ברם, יש מהפוסקים[6] שנקט שראש השנה שונה משאר יו"ט, והותר לגמרי לתקוע בו בשופר. ומ"מ אף לדבריו אין היתר לתקוע ביום הראשון של ר"ה כדי להתלמד לתקוע ביום השני של ר"ה, לפי שאסור להכין מהיום הראשון של ר"ה ליום השני[7].

לפיכך נהוג להימנע מתקיעה בשופר בערב ראש השנה, ואפילו לצורך לימוד, אולם במקום צורך ניתן להקל בכך, ויתקע בצינעה בחדר סגור. (ובמידת הצורך רשאים גם מספר חיילים להתלמד, כדי שלפחות אחד יוכל לתקוע).

כמו כן ניתן להתאמן על התקיעות לפני התפילה בראש השנה (ויש מתירים[8] להתאמן גם בליל החג), אולם לאחר שכבר שמעו את התקיעות, שוב אין לתקוע עוד שלא לצורך.  אמנם בשעת הדחק, כגון שהשתנה הצוות למשימה, והחייל שאמור לתקוע ביום השני של ר"ה ייעדר מהמחנה, וחייל אחר יוכל לתקוע רק אם יתאמן ביום הראשון לאחר שכבר תקעו, יש שהורו[9] להקל בדבר, אך במידת האפשר יתאמן במוצאי היום הראשון של ראש השנה.

[1] סימן תקפא סעיף ג.

[2] משנה ברורה שם ס"ק כד.

[3] כן שנינו (ראש השנה לב ע"ב): "המתעסק (בתקיעת שופר) לא יצא, והשומע מן המתעסק לא יצא", ונפסק בשו"ע (סימן תקפט סעיף ח): "המתעסק בתקיעת שופר להתלמד, לא יצא ידי חובתו, וכן השומע מן המתעסק, לא יצא".

[4] סימן תקצו סעיף א.

[5] משנה ברורה שם ס"ק ג, אולם הוסיף המשנה ברורה (שם ס"ק ד) שכשאין צריך לתקוע בו, אסור להוציאו לרשות אחרת, דהוי הוצאה שלא לצורך.

[6] ט"ז שם ס"ק ב, וקדמו בכך האור זרוע ח"ב סימן רסו.

[7] עיין משנה ברורה שם ס"ק ד. וכעין שמצינו (ראה משנה ברורה סימן תרסז ס"ק ה) שאין לגלול את הספר תורה ביו"ט ראשון לצורך יו"ט שני.

[8] שו"ת רבבות אפרים ח"א סימן שצז, ספר ירושלים במועדיה תשובה רלו.

[9] כן שמענו מהגר"א נבנצל, וראה נספח א.