פרק ו

שאלה: כיצד ינהג חייל שנאלץ להתפלל ביחידות ביוכ"פ? האם חייל שאין לו מנין רשאי לומר את סדר העבודה ביחידות, ואם כן, האם הנוהגים להשתחוות בתפילה זו, משתחווים גם בלא מנין?

תשובה: כתב הרמב"ם[1]: "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים".

מבואר א"כ שעיקר עבודת יום הכיפורים הוא התשובה והווידוי, על כן פשוט שגם המתפלל ביחידות צריך להתוודות ולהרבות בתפילה ובאמירת סליחות, ומובא באחרונים[2] ש"צריך כל יחיד לומר עשרה וידויים ביוה"כ לפחות, ד' בארבע תפילות, וד' בחזרת הש"ץ, ושתי פעמים אחד במנחה ואחד במעריב, כנגד עשר פעמים שהיה כהן גדול מזכיר את השם ביוה"כ".

עם זאת יש לציין שנפסק בשו"ע^[3]: "אין היחיד רשאי לומר שלוש עשרה מידות דרך תפילה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם, אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא, אומרם", וכמו כן מבואר באחרונים^[4] שיחיד אינו רשאי לומר את הבקשות שבלשון ארמית.

מעבר לכך פשוט שהנאלץ להתפלל ביחידות ביוכ"פ רשאי לומר (לאחר תפילת לחש) את כל הפיוטים והתוספות שנוהגים להוסיף בתפילות (כגון 'שופט כל הארץ', 'ונתנה תוקף', 'א-ל נורא עלילה', ועוד רבים אחרים), ואף אינו מנוע מלומר את סדר עבודת יוהכ"פ, ולהשתחוות בתפילה זו (אם מנהגו בכך).

אמנם נחלקו מפוסקי דורנו[5] אם יחיד רשאי לומר 'כל נדרי', יש שהורה שיחיד לא רשאי לאומרו מפני שעיקר עניינו התרת נדרים, ויחיד לא שייך להתיר נדרי עצמו, ויש שהתיר לאומרו מפני שיש בו גם קבלה לעתיד. 

לפיכך הנאלץ להתפלל ביוכ"פ בלא מנין יתפלל את התפילות כסידרן כולל וידוי (בתפילת לחש, וכן יחזור ויתוודה לאחריה להשלים לעשרה וידויים[6] ) וסליחות (מלבד י"ג מידות שעליו לאומרן בניגון ובטעמים, כאדם הקורא בתורה), ורשאי אף להוסיף את הפיוטים שנוהגים להוסיף במהלך התפילות ובחזרת הש"ץ, ולומר גם את סדר העבודה (ואף להשתחוות בתפילה זו, אם מנהגו בכך), (ויש אומרים שרשאי אף לומר 'כל נדרי'), ורק יימנע מחלקי התפילה המחייבים מנין, כחזרת הש"ץ וקריאת התורה.

[1] פ"ב מתשובה ה"ז.

[2] משנה ברורה סימן תרכ ס"ק ב.

[3] סימן תקסה סעיף ה.

[4] משנה ברורה סימן תקפא ס"ק ד, ובאריכות בשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן מג, ע"פ המבואר בגמרא (סוטה לג ע"א): "אלו נאמרים בכל לשון קריאת שמע ותפילה - ותפילה בכל לשון?! והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? לא קשיא הא ביחיד הא בציבור".

[5] כן הביא בספר מקראי קודש (פרק ה סוף הערה טו) שהגר"ש משאש אסר ליחיד לאומרו, והגר"מ אליהו התיר. ובספר שבת שבתון (סעיף מא) כתב שמאחר שיחיד רשאי רק לומר את הקבלה לעתיד, יאמר רק את הנוסח של "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא". ועיין גם בספר נטעי גבריאל (פרק כח סעיף יג) שהתיר ליחיד לאומרו, בהסתמך על הדעה שעניינו בקשת רחמים וסליחה. אגב יש להעיר שאף חיילים שאין מצוי להם ספר תורה יאמרו 'כל נדרי' (נטעי גבריאל הלכות יום הכיפורים פרק כח סעיף ז, ילקוט יוסף סדר התפילות ביום הכיפורים סעיף ו).

[6] נטעי גבריאל( פרק לד סעיף ו) מקראי קודש (נספח יג בשם הגר"מ פיינשטיין).