פרק יד

שאלה: האם מותר לברך על הדלקת החנוכיה במסיבת חנוכה יחידתית, או בכנס גדול?

תשובה: כפי שהתבאר[1], נוהגים להדליק חנוכיה בברכה בבית הכנסת. על דרך זו יש מפוסקי דורנו[2] שכתבו שניתן גם לברך על הדלקת חנוכיות במסיבות גדולות שנערכות לרגל החג, הואיל ויש בכך פרסום נס גדול, ופעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול אף מפרסום הנס בהדלקה שבביהכנ"ס, ויש שהורו[3] שניתן לברך על ההדלקה דוקא אם גם מתפללים שם.

לעומת זאת יש מפוסקי דורנו[4] שחלקו על כך, והורו שאין להוסיף על תקנת חז"ל המקורית להדליק בביהכנ"ס (שאף בטעם הברכה עליה הסתפקו המפרשים), מה גם שאפשר שתוקנה משום דמיון ביכנ"ס למקדש-מעט, וזכר לנס שאירע בבית המקדש.

א"כ מבואר שנחלקו מפוסקי דורנו אם ניתן לברך על הדלקת חנוכיה במסיבות ובאירועים ציבוריים, שיש שהורו שניתן לברך על ההדלקה דוקא אם גם מתפללים שם, ויש שהורו שניתן לברך שם בכל ענין, וכן נוהגים בצה"ל (אם כי ודאי ראוי לחזר אחר מניין במקום ההדלקה). אמנם למעשה, אם המסיבה נערכת בחדר האוכל הבסיסי, ניתן בכל מקרה לברך על ההדלקה, תוך כוונה להוציא את דיירי הבסיס ידי חובה.

[1] בתשובה הקודמת.

[2] שו"ת אז נדברו ח"ו סימן עה, ספר מקראי קודש פ"י סעיף ז בשם הגר"ש ישראלי, ספר מנחת אביב עמוד 596, ועיין גם בספר חזון עובדיה (פרק 'מצות הדלקת נרות חנוכה' סעיף יב) שכתב שהנוהגים להדליק בברכה במסיבות שמשמיעים בהם דברי תורה "יש להם על מה שיסמוכו".

[3] ילקוט יוסף הלכות חנוכה הערה מג ודין אכסנאי בחנוכה הערה ד, וספר מקראי קודש פ"י סעיף ז בשם הגר"מ אליהו (אלא שבילקוט יוסף נראה שהתיר לברך דוקא אם מתפללים שם מנחה וערבית, ואילו הגר"מ אליהו התיר גם כשמתפללים שם רק ערבית).

[4] שו"ת שבט הלוי ח"ד סימן סה, שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן ל, שו"ת מנחת יצחק ח"ו סימן סה, שו"ת אז נדברו שם בדברי השואל, בשם הגרש"ז אויערבך, שו"ת יביע אומר שם (אם כי סיים שם שהנוהגים לברך באירועים כאלה יש להם על מה שיסמוכו, ושבמקרה כזה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בציבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת).