פרק י

שאלה: האם חייל שהנרות שהדליק כבו לאחר מספר דקות, צריך לשוב ולהדליקם? כיצד ינהג חייל שצריך לצאת מחדרו ואין באפשרותו להמשיך ולהשגיח על הנרות?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "צריך ליתן בה שמן כזה השיעור (כשיעור חצי שעה), ואם נתן בה יותר, יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן[2]". ובהמשך נפסק[3]: "אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה כו', וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג, אינו זקוק לה. הגה, ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה, אין לברך עליה".

מבואר א"כ שמותר לכבות את הנרות לאחר שעבר זמן המצוה, ומעיקר הדין אף אין צריך לשוב ולהדליק את הנרות אם כבו בתוך הזמן. עם זאת, מובא באחרונים[4] שהמדליק את החנוכיה במקום שהרוח נושבת, נחשב כמדליק חנוכיה בלא שנתן בה שמן כשיעור, ולכן אם כבתה, עליו לחזור ולהדליקה, אלא שמאחר שיש הנוקטים שאעפ"כ יצא ידי חובה (שהרי אין וודאות שתכבה, ויש אף שלמדו שלאחר שהסיקה הגמרא שהדלקה עושה מצוה אין שיעור לזמן ההדלקה), על כן דעת רבים מהאחרונים שכשמדליק את החנוכיה בשנית, לא יברך עליה.

לפיכך מותר לכבות את הנרות לאחר חצי השעה של זמן המצוה. יתרה מזאת, מעיקר הדין אף אין צריך לשוב ולהדליק את הנרות אם כבו לפני תום זמן המצוה, אלא אם כן כבו מחמת רשלנות (כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת), שאז עליו לשוב ולהדליקם בלא ברכה. אמנם למעשה ראוי לשוב ולהדליק גם אם כבו מעצמם שלא מחמת רשלנות[5].

[1] סימן תרעב סעיף ב.

[2] אמנם במשנה ברורה (שם ס"ק ז) הביא שיש פוסקים הסוברים שאם נתן שמן בסתם, היקצה הכול למצוה ואינו רשאי להנות ממנו גם לאחר זמן המצוה.

[3] סימן תרעג סעיף ב.

[4] עיין משנה ברורה שם ס"ק כה, כז, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ד סימן נב.

[5] ראה משנה ברורה שם.