פרק טו

שאלה: כיצד ינהג חייל שבשל כשל לוגיסטי אין בידו כמות נרות מספקת להדלקת חנוכיה, אלא רק מספר נרות ספורים? האם חייל שנאלץ להסתפק בהדלקת נר אחד ביום השני של החג, רשאי להדליק חנוכיה בשאר הימים?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן, מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין, נר לכל אחד ואחד (מבני הבית), והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך".

וכידוע, נחלקו ראשונים בביאור מנהג המהדרין מן המהדרין. לשיטת הרמב"ם[2] המהדרין מן המהדרין נוהגים גם את ההידור הראשון, ומדליקים חנוכיה לכל אחד מבני הבית, וכן מנהג האשכנזים. ואילו לשיטת התוס'[3] המהדרין מן המהדרין מוסיפים הידור על עיקר הדין, השונה וגדול מההידור הראשון, ובמקום להדליק נר לכל אחד מבני הבית, מדליקים חנוכיה לכל בית, וכן מנהג הספרדים.

אמנם פשוט שבשעת דחק ניתן להסתפק כעיקר הדין, בנר אחד לכל יום[4], ולפיכך כתבו האחרונים[5] שאם יש לאחד מעט נרות ולחבירו אין כלל, עדיף שידליק נר אחד בכל יום ויתן גם לחבירו, מאשר שידליק חנוכיה בעצמו ולא יותיר לחבירו. אמנם אם חבירו מוגדר כבן ביתו, ידליק חנוכיה ויוציא גם את חבירו.

מבואר א"כ שבשעת דחק ניתן להסתפק בהדלקת נר אחד לכל אחד מבני הבית, או אף בנר אחד לכל יום, כעיקר הדין (וכל שכן שאשכנזים רשאים להסתפק במקום צורך בהדלקת חנוכיה אחת עבור כל בני הבית).

הנאלץ להסתפק בנר אחד בחלק מימי החג, רשאי להדליק חנוכיה בשאר הימים[6].

[1] שבת כא ע"ב.

[2] פ"ד מחנוכה הלכות א-ב.

[3] שם ד"ה 'והמהדרין מן המהדרין'.

[4] כמבואר במשנה ברורה (סימן תרעא ס"ק ד): "ואם אין ידו משגת רק לנר אחד בכל לילה, לו ולביתו, יצא בזה מדינא".

[5] משנה ברורה שם ס"ק ו.

ואגב, עיין שם שכתב עוד: "ומי שאין לו שמן הרבה, יתן באחד שמן כשיעור, והמותר יחלק לכולם, שאם יעשה לכולם בשווה, לא ידליק אפילו אחד כשיעור".

[6] כן עולה מדברי המשנה ברורה (שם ס"ק ה): "אם יש לו ט' נרות, ידליק בליל שני שתי נרות. ואם יש לו י' נרות, אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב', ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת".