פרק ב

שאלה: האם צריך להשתדל להימנע מכתיבה מנהלתית בחול המועד? האם ראוי להעדיף לכתוב  בחמ"ל בחול המועד באמצעות מחשב? האם מותר להדפיס בחול המועד חומר שיהיה בו צורך רק לאחר המועד?  

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "אסור לכתוב בחול המועד, ואפילו להגיה אות אחת בספר, אסור". למרות זאת כתב הרמב"ם[2]: "מותר לכתוב איגרות של שאלת שלום במועד, וכותב חשבונותיו ומחשב יציאותיו, שכתיבות אלו אין אדם נזהר בתיקונן מאוד, ונמצאו כמעשה הדיוט במלאכות". כלומר, לרמב"ם כתיבת איגרות או חשבונות מותרת במועד לפי שאין מדקדקים לכתוב את האותיות בהם בצורה מדויקת ומלוטשת, ולכן הדבר נחשב למעשה הדיוט.

לעומת זאת כתב הרשב"א[3]: "מסתברא לי שלא אמרו אלא ביציאותיו וחשבונות שבינו לבין אחרים, שהכול תלוי בזיכרון, ושמא לא יזכור ויאבד ממונו". כלומר, לרשב"א כל כתיבה נחשבת למעשה אומן, וטעם היתר כתיבת האיגרות הוא משום דבר האבד.

הוסיף הב"י: "ונראה לי שלדעת הרמב"ם צריך לומר שאם אינם לצורך המועד, אע"פ שמעשה הדיוט הוא, לא היו מתירין חכמים כו' (כלומר, מאחר שלשיטת הרמב"ם טעם ההיתר הוא משום שכתיבה כזו נחשבת למעשה הדיוט, וכבר התבאר[4] שמלאכת הדיוט לא הותרה אלא לצורך המועד, על כן צ"ל שהתיר רק כתיבת איגרות הנצרכת למועד), ומיהו לדברי הרשב"א דמפרש טעמא משום דבר האבד, אפילו אינם לצורך המועד שרי (שכן לצורך דבר האבד הותרה אף מלאכה שלא לצורך המועד, ואפילו מלאכת אומן)".

נפסק בשו"ע[5]: "מותר לכתוב... איגרות שאלות שלום שאדם שולח לחבירו, ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה", ואילו הרמ"א כתב: "ויש אוסרין בשאלת שלום, ונהגו להחמיר לשנות אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א". ובארו האחרונים[6] שהשו"ע נקט כשיטת הרמב"ם שכתיבת איגרות שאלת שלום נחשבת מעשה הדיוט מפני שאין כותבים אותם בצורה מדוקדקת, ומותרת בחול המועד מפני שנחשבת כצורך המועד, ואילו הרמ"א הביא את דעת החולקים שכל כתיבה נחשבת למעשה אומן, וכתב שלמעשה נהגו לחוש קצת לשיטת המחמירים (למרות שעיקר הדין כדברי הרמב"ם) ולכן נהגו לשנות את אופן הכתיבה גם בכתב שאינו מדוקדק (ולכתוב בשורות עקומות). והוסיפו האחרונים[7] שיש מקילים לגמרי בכתב שלנו ('כתב משיט"א') ולדונו ככתב הדיוטות גמור, ואף החפץ להחמיר די שיכתוב עקום את השורה הראשונה בלבד.

עוד יש להוסיף שפשוט שלעצם ההקלדה במחשב אין דין כתיבה במועד, שהרי התיבות המופיעות על גבי המסך אינן מוגדרות כלל ככתב[8], ורק להדפסה על נייר באמצעות המדפסת יש דין כתיבה, אלא שנחלקו מפוסקי דורנו כיצד להגדיר כתיבה זו (או צילום מסמך, חתימה בחותמת וכד'), יש שכתבו[9] שמאחר שמדובר בפעולה פשוטה, נחשב הדבר למעשה הדיוט, ויש שנקטו[10] שמאחר שהתוצאה המתקבלת היא כתב מעוצב ומדוקדק, יש למעשה זה דין של מעשה אומן, ואין היתר להדפיס אלא לצורך דבר האבד (או לצרכי רבים הנצרכים לימי המועד).

מבואר א"כ שכתיבה מדוקדקת (ככתב סופר סת"ם, או כתיבת אותיות מרובעות בצורה מסודרת כמו במודעות) נחשבת ל'מעשה אומן' ומותרת בחול המועד רק לצורך דבר האבד, ואילו כתיבה ידנית רגילה ופשוטה שאין מדקדקים לעצבה בצורה מדויקת נחשבת ל'מעשה הדיוט' ומותרת אף לצורך המועד ולצרכי רבים (כמו בקורס צבאי[11]), אם כי יש מקפידים לכתוב עקום את השורה הראשונה, כדי לשנות מאופן הכתיבה הרגיל. כמו כן, מותר לכתוב בכתב פשוט כל דבר שעלול לשכוח אם ימתין מלכותבו.

הקלדה במחשב אינה נחשבת כלל לכתיבה, ורק הדפסה על נייר באמצעות מחשב נחשבת מעשה כתיבה. עם זאת, במקום צורך ניתן להסתמך על חלק מפוסקי דורנו שנקטו שאף הדפסה באמצעות מחשב, או צילום מסמכים וחתימה בחותמת וכד', נחשבים ל'מעשה הדיוט', ומותר לעשותם לצורך המועד או לצרכי רבים.

[1] סימן תקמה סעיף א.

[2] פ"ז מיו"ט הי"ד.

[3] ח"ג סימן רעג.

[4] בתשובה הקודמת.

[5] שם סעיף ה.

[6] משנה ברורה שם ס"ק יח, ל, לב, לד ולה.

[7] משנה ברורה שם ס"ק לה. ובספר חול המועד כהלכתו (פרק ו הערה יט) ובספר פסקי תשובות (סימן תקמה אות א) דקדקו מלשון המ"ב שאסור לכתוב בכתב יד רגיל שלא לצורך המועד, וכן נקטו לדינא בשו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן קעח) ובפוסקים נוספים. אולם בשו"ת היכל יצחק (או"ח סימן נו) נוטה להתיר כתיבה כזו אף שלא לצורך המועד ואף בכיוון מלאכתו למועד, משום שכתב זה אינו בכלל כתיבה כלל.

[8] כתיבה שאינה מתקיימת מותרת בחול המועד (רמ"א סימן תקמה סעיף ז). נחלקו הפוסקים לגבי כתיבה שמתקיימת מצד עצמה אך האדם מתכוון למוחקה. בספר שש"כ (פרק סו סעיף נה) התיר לכתוב בגיר על גבי לוח , ואילו בשו"ת באר משה (ח"ז סימן לח) החמיר בדבר, משום שכל עוד שלא ימחוק את הכתב הוא מתקיים. בכתיבה במחשב נראה שיש מקום להקל גם לדעת המחמירים, משום שיש לדון שאין זה כתב כלל, אלא רק רישום בזיכרון המחשב (חזון עובדיה הלכות חול המועד סעיף לו, ספר חול המועד כהלכתו פרק ו סעיף צח ובהוספות ותיקונים לסעיף זה, שו"ת דבר חברון או"ח סימן תקמח-תקמט). לעומת זאת, יש שהחמירו בכתיבה במחשב בחול המועד כשאינה נעשית לצורך רבים או לצורך המועד (הגר"מ אליהו, מאמר מרדכי למועדים ולימים, פרק יט סעיף נד, חוט שני חול המועד פרק יט ס"ק ו).

[9] שמירת שבת כהלכתה פרק סו סעיף נה בשם הגרש"ז אויערבך, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ח סימן מח אות ג ושכן גם כתב בשו"ת ישיב משה בשם הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב.

[10] שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן תלח, שו"ת רבבות אפרים ח"ב סימן קמז, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ב סימן צז סוף אות ב, שו"ת באר משה ח"ז סימן מא.

[11] שו"ת דבר חברון או"ח סימן תקמח, ספר מלומדי מלחמה עמוד 221.