פרק ז

שאלה: האם ניתן להשתמש בפנס לבדיקת חמץ, והאם מברכים על בדיקה זו? האם ניתן להשאיר את תאורת החדר דולקת בזמן הבדיקה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר, מפני שאור הנר יפה לבדיקה כו'. ואבוקה לא?! והאמר ... רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר! אמר רב נחמן בר יצחק זה (נר) יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה (אבוקה) אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין".

וכן נפסק בשו"ע[2]: "הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה. ואם עבר ולא בדק ליל י"ד, כשבודק ביום י"ד, לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר כו'. אין בודקין לאור האבוקה אלא לאור הנר ... של שעוה".

הורו מפוסקי דורנו[3] שפנס חשמלי נידון כנר ולא כאבוקה, הואיל ואפשר להשתמש בו לבדיקת חורין וסדקין, ועל כן במקום צורך ניתן להשתמש בו לבדיקה, אמנם יש לציין שדבריהם מתייחסים לפנס עם נורת להט שע"פ ההלכה נידונית כאש, אולם נראה שבמקום צורך ניתן להקל אף בפנס עם נורת לד, הואיל וסוף סוף אורו נוח לבדיקת חורין וסדקין[4].

עוד יש להוסיף שהואיל ואור החשמל נידון כאש, יש שנהגו[5] להשאיר את תאורת החדר בזמן בדיקת החמץ, כתוספת לאור הנר. אמנם פשוט שתאורה זו אינה מועילה בפני עצמה לבדיקת חורים וסדקים.

לפיכך לכתחילה יש לבדוק את החמץ בנר, וכעיקר דברי חז"ל, אולם במקום צורך, וכל שכן במקום שמפאת הסכנה אין אפשרות לבדוק חמץ באמצעות נר, ניתן לבדוק באמצעות פנס, ואפילו פנס עם נורת לד, (וניתן גם להשאיר את תאורת החדר דולקת בשעת הבדיקה). ובאם המדובר במקום המחויב בבדיקה בברכה[6], אף יברכו על בדיקה זו.

(אגב יש להעיר שבגלל מורכבות הכשרת הצבא לפסח, אסור להכניס חמץ לבסיסים מתחילת ההכשרה, ועל כן יש להימנע לחלוטין ממנהג הנחת הפתיתים קודם הבדיקה[7]).

[1] פסחים ז ע"ב.

[2] סימן תלג סעיפים א-ב.

[3] שו"ת שבט הלוי ח"א סימן קלו, ועיין עוד באריכות בשו"ת יביע אומר (ח"ד סימן מ) שהביא הרבה פוסקים שהתייחסו לאור חשמל כאל אש, והוסיף שהפנס נוח לשימוש, ועל כן נידון כנר ולא כאבוקה. ברם, למעשה ציין שם שלכתחילה ראוי להשתמש דוקא בנר, שכן כתב המג"א (שם ס"ק ד) שמחיצת זכוכית חוצצת בפני הנר, ולפ"ז אין להשתמש בפנס הואיל ויש זכוכית על גביו. ועיין גם בספר הליכות שלמה (פ"ה סעיף יא) שכתב שלכתחילה אין לשנות מאופן הבדיקה שתיקנו חז"ל.

וע"ע שו"ת אור לציון (ח"ג פ"ז אות ח) שכתב שלא יברך על בדיקה בפנס, הואיל "וילפינן (פסחים ז ע"ב) מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר דכתיב "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" כו', אפשר שיש קפידא שתהא הבדיקה דוקא בנר, ואפשר שלענין זה נר חשמלי לא מהני, ובעינן דוקא נר רגיל שיש בו פתילה, והסליל הנמצא בתוך המנורה לא חשיב כפתילה של נר רגיל, כי אינו דולק, אלא יש בו אש ואינו כלה", וכ"כ הגר"מ אליהו בהערתו לספר הלכות צבא (מהדורה ראשונה) שאין לברך על בדיקה עם פנס.

[4] ומסתבר הדבר שאין חיוב עצמי בבדיקה בנר, שהרי נפסק בשו"ע (שם) ש"אכסדרה שאורה רב, אם בדקה לאור החמה, דיו", וא"כ מוכח שניתן גם לבדוק באמצעי אחר, אם הוא אכן מאפשר בדיקה איכותית, וכן לשון שבט הלוי (שם): "כי העיקר הוא לבדוק כדת וכהלכה, ואור הנר הוא רק מכשיר למצוה". ובכך שונה בדיקת חמץ מהדלקת נרות שבת שאפשר שתוקנה בנר דוקא, ולא בשאר אמצעי תאורה. וכן שמענו מהגר"ד ליאור שלענין זה אין חילוק בין פנס עם חוט להט לפנס עם נורת לד.

[5] ספר הליכות שלמה שם הערה 57, וכ"כ בספר חזון עובדיה ח"א עמוד מ שניתן להשאיר את תאורת החדר דולקת בזמן הבדיקה.

[6] עיין בענין זה לעיל תשובות ב-ד.

[7] עיין רמ"א (סימן תלב סעיף ב) שכתב: "ונוהגים להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק, כדי שלא יהא ברכתו לבטלה, ומיהו אם לא נתן לא עיכב, דדעת כל אדם עם הברכה לבער אם נמצא".