פרק א

שאלה: האם חיילים השוהים בשדה בליל הבדיקה, צריכים לבדוק את החמץ בתיקיהם בברכה? ומה דין ברכה על בדיקת חמץ ברכב פרטי (ליסינג)?

תשובה: כתב הרמ"א[1]: "הכיסים או בתי יד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ, צריכין בדיקה", משמע שחובת הבדיקה חלה על כל הרכוש.

ברם, חידשו הפוסקים[2] שדוקא על בדיקת החמץ בבית יש לברך, ואילו על בדיקת שאר חפצים אין מברכים, שכן משמע מלשון הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם", שעיקר מצות הביעור הינה דוקא בביעור החמץ מהבית (אכן ברור שאף להבנה זו חלים איסורי 'בל יראה' ו'בל ימצא' על כל רכושו, אלא שאין עליהם מצות בדיקה).

ראייה לשיטתם הביאו הפוסקים הנ"ל מדברי השו"ע[3]: "ישראל היוצא מבית גוי תוך שלשים יום ונכנס בבית אחר בעיר זו, או הולך לעיר אחרת, אינו צריך לבער בית הגוי, שהרי יקיים מצות ביעור באותו בית אחר. אבל אם הוא מפרש או יוצא בשיירא ולא יכנס בפסח בבית, יש מי שאומר שחל עליו חובת הביעור, כיון שהוא תוך ל' יום, וצריך לבער בית הגוי שהוא יוצא ממנו כדי לקיים מצות ביעור", כלומר, המוסר ביתו לגוי ויוצא להפלגה וכד', מחויב בכל זאת לבדוק את הבית קודם צאתו, לפי שלא יתאפשר לו לקיים את מצות הבדיקה לאחר מכן. ולכאורה הלא יוכל לקיים את המצוה בבדיקת החמץ במטלטליו, אלא מכאן שעיקר המצוה הינה בבדיקת החמץ בבית.

א"כ מבואר שדוקא על בדיקת חמץ בבית יש לברך, ואילו על בדיקת שאר חפצים אין מברכים, לאור זאת, חיילים השוהים בשדה בליל הבדיקה, יבדקו את החמץ במיטלטליהם בלא ברכה, ונראה שאף רכב אינו נידון כבית, ואין לברך על בדיקתו כשבודקו בפני עצמו[4].

[1] סימן תלג סעיף יא.

[2] כף החיים סימן תלג ס"ק צא, וכן משמעות החק יעקב המובא בבאר היטב סימן תלו ס"ק י, וספר חיי אדם סימן קיט סעיף יח.

[3] סימן תלו סעיף ג.

[4] וכן כתב בספר הליכות שלמה פ"ה סעיף ה ובספר חשוקי חמד פסחים ז ע"א. לעומת זאת בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"ז הערה ט) כתב שיש לבדוק רכב בברכה. ועיין עוד בענין זה בספר המורים בקשת סימן 129 שלדעת הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור אין לברך על בדיקת אוהל במחנה עראי, ואילו לדעת הגר"מ אליהו נחשב כבית ומברכים על בדיקתו.