פרק יג

שאלה: האם חייל אשכנזי שהגיע לחופשה בביתו בתחילת 'תשעת הימים', ולא נותרו לו מדים נקיים, רשאי לכבס ולגהץ את מדיו? האם מותר לחיילים העוסקים בפעילות מבצעית ללבוש מדים נקיים בשבוע שחל בו תשעה באב? וכיצד ינהג בענין זה, חייל שסיים אימון מפרך ומדיו מצחינים, או קצין שעליו להתייצב לראיון חשוב, אצל מפקד בכיר?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "שבת (שבוע) שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס - אמר רב נחמן לא שנו אלא לכבס וללבוש, אבל לכבס ולהניח מותר. ורב ששת אמר אפילו לכבס ולהניח אסור כו' (לפי שנראה כמסיח דעתו מהאבילות, שעוסק בכיבוס בגדים). איתמר נמי אמר רבי בנימין אמר רבי אלעזר לא שנו אלא לכבס וללבוש, אבל להניח מותר, מיתיבי אסור לכבס לפני תשעה באב אפילו להניח לאחר תשעה באב כו', תיובתא. שלח רב יצחק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אף על פי שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ, אבל אסור ללובשן בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה (אפילו כיבסם קודם לכן[2])".

כלומר, מסקנת הגמרא שעצם כיבוס בגדים בימי האבילות אסור, ואפילו כשמכבסם בכדי ללובשם לאחר תשעה באב, וגם עצם לבישת בגדים מכובסים בימי האבילות אסור, ואפילו כשכיבסם קודם לכן.

וכן נפסק בשו"ע[3]: "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס (וכן לגהץ), אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור. וכן המכובסים מקודם כו', אסור (ללובשם)", והוסיף הרמ"א[4]: "ונוהגין להחמיר מתחילת ראש חודש לענין כיבוס[5], אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז".

יחד עם זאת, כתב הרמ"א[6] שבגדי תינוקות שדרכם להתלכלך תמיד, אינם בכלל האיסור, וכעין זה יש שהורו[7] להקל בהחלפת בגדים תחתונים. יתר על כן, מבואר באחרונים[8] שאף הנוהגים להימנע מכיבוס מתחילת ר"ח, מ"מ בשעת דחק, שאין לו אלא חלוק אחד, רשאי להקל ולכבסו עד שבוע שחל בו תשעה באב, ויש אף שהורו[9] שאפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, ניתן להקל בכיבוס ובהחלפת בגדים למי שנתטנפו בגדיו כל כך עד שהוא בוש להמשיך ללובשם.

בדומה לדין הנ"ל נפסק בשו"ע בהלכות אבילות[10]: "אבל אסור לכבס כסותו כל שבעת הימים, אפילו במים לבד כו'. וכשם שאסור לכבס, כך אסור ללבוש המכובסים קודם לכן". והוסיף הרמ"א שם: "ונוהגין שאדם אחר לובשם תחילה, ואח"כ לובשם האבל כו', ואם לבשו אדם אחר רק שעה אחת די בכך".

מכאן למדו רבים מפוסקי דורנו[11] שניתן ללבוש בגדים למשך כשעה לפני ימי האבילות, כך שיתלכלכו מעט, ואז ניתן יהיה ללובשם בימי האבילות. ויש שהוסיפו[12] שבדלית ברירה ניתן גם להשליך את הבגדים על הקרקע, ובכך להפקיע את נקיונם.

לסיכום, מנהג האשכנזים להימנע מכיבוס וגיהוץ בגדים, ומלבישת בגדים מכובסים מראש חודש אב, ואילו מנהג הספרדים להימנע מכך רק בשבוע שחל בו תשעה באב, (ובשעת דחק, שלא נותרו בידו בגדים להחלפה, רשאי אף חייל אשכנזי להקל ולכבס עד שבוע שחל בו תשעה באב).

כדי לקיים את איסור לבישת בגדים מכובסים, נהוג כיום ללבוש בגדים למשך כשעה לפני ימי האבילות, כך שיתלכלכו מעט, ואז ניתן יהיה ללובשם בימי האבילות. בדלית ברירה ניתן גם להשליך את הבגדים על הקרקע, ובכך להפקיע את נקיונם, וכן ינהג חייל שמתגייס בימים אלה[13] או קצין או חייל  שעומד לפני פגישה חשובה, ויש חשיבות גדולה להופעתו המכובדת.

מעבר לזה יש שהורו להקל בכיבוס ובהחלפת בגדים למי שנתטנפו בגדיו כל כך עד שהוא בוש בושה גדולה להמשיך ללובשם, במיוחד ניתן להקל בזה לחיילים העוסקים בפעילות מבצעית שלבישת מדים מטונפים פוגעת בערנותם ובמוכנותם[14].

[1] תענית כט ע"ב.

[2] עיין שו"ת אגרות משה ח"ג סימן פג.

[3] סימן תקנא סעיף ג.

יש להעיר שבספר מקראי קודש (פ"ו סעיף י) הביא שלדעת רבים מפוסקי דורנו (הגר"ש וואזנר, הגרי"י קנייבסקי, ספר נטעי גבריאל ועוד) אף כיבוס כתם בודד כלול בגזירת הכיבוס, אמנם דעת הגר"ש ישראלי (שם) והגרש"ז אויערבך (ספר הליכות שלמה פרק יד סעיף טו) שרק כיבוס בגד שלם נאסר, וכן פסק בחזו"ע דיני כיבוס הבגדים סעיף ג, וכן כתבו בשו"ת אגרות משה (ח"ה סימן לו) ובשו"ת באר משה (ח"ז סימן לג) לענין כיבוס כתם בחול המועד.

אגב יש להוסיף שכתבו מפוסקי דורנו (שו"ת אגרות משה ח"ג סוף סימן פ, שו"ת יביע אומר ח"ג סימן לא) שמותר לצחצח נעליים בימי האבילות, ואינו דומה לאיסור כיבוס בגדים, ומ"מ יש שהורו שראוי להימנע מהברקתם.

[4] שם סעיף ד.

[5] ועיין בספר פסקי תשובות (שם אות כב) שלמד מדברי השערי תשובה (שם ס"ק ז) שאף אין להפעיל מכונת כביסה לפני ר"ח כשתמשיך לפעול בר"ח. ועיין עוד שם (אות כא ואות מה) שגם המפעיל מכונה בהיתר, כגון לצורך כיבוס בגדי תינוקות מטונפים, אינו רשאי להכניס לתוכה בגדים נוספים, כדי שיתכבסו אגב כן.

כמו כן יש לציין שכתב הרמ"א (שם סעיף ג) שמראש חודש ואילך אין למסור בגדים לכובס גוי (משנה ברורה - גם אם מתנה עמו שיכבסם לאחר תשעה באב), אבל קודם ראש חודש מותר למסור לו, ואפילו יכבסם בשבוע שחל בו תשעה באב.

[6] שם סעיף יד.

[7] ערוך השולחן שם סעיף ו ושו"ת שלמת חיים סימנים רטז-ריז. אמנם בכף החיים (שם ס"ק צא) ובספר אורחות רבינו (ח"ב עמוד קלב) הורו שאף את הבגדים התחתונים יש להכין ע"י לבישה קודם ימי האבילות.

[8] משנה ברורה שם ס"ק כט, כף החיים שם ס"ק ס.

[9] ספר נטעי גבריאל פרק לה סעיף ה וספר מקראי קודש פרק ג סעיף ח, ע"פ ספר המנהיג ריש הלכות תשעה באב, ושכן הורה הגר"מ אליהו. ועיין גם בשו"ת קנין תורה בהלכה (ח"א סימן קט אות ג) שהקל בזה לאיסטניס המצטער צער רב בלבישת כתונת מטונפת, ובפרט למי שעומד לפני פגישה חשובה ויש חשיבות גדולה להופעתו המכובדת.

[10] יורה דעה סימן שפט סעיף א.

[11] ספר בן איש חי שנה א פרשת דברים אות ו, כף החיים סימן תקנא ס"ק צ-צא, שו"ת יחוה דעת ח"א סימן לט, ספר שמירת שבת כהלכתה פרק כח סעיף עו, ילקוט יוסף דיני ימי תשעה באב סעיף יב.

[12] שו"ת מנחת יצחק ח"י סימן מד, ספר חזון עובדיה 'דיני כיבוס בגדים ' סוף הערה א, ספר מקראי קודש פרק ג הערה טו.

[13] חכמים לא גזרו על אבל ללכת בלא בגדים בהעדר בגד שאינו מכובס, ולכן אבל שחייב לכבס בגדיו ביום חמישי לכבוד שבת, רשאי ללבשם לאחר מכן (כמבואר בתענית כט ע"ב), ואם כן הוא הדין בנידוננו, שהיות ואינו רשאי ללבוש בגדים אחרים, רשאי ללבוש את מדיו, וכן הורה הגר"א נבנצל, ועיין גם בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סימן מד) שהתיר לאבל המגיע למלון ואין אחר שיכול ללבוש מצעים, שרשאי האבל להשתמש בהם ולכתחילה יניחם מעט על הקרקע.

[14] ועיין בספר התורה המשמחת (עמוד 161) שבתשובה לשאלת הרב רא"ם הכהן, הורה הגרש"ז אויערבך שמותר לספק מדים נקיים לחיילים בשעת מלחמה אף כשהדבר כרוך בחילול שבת, הואיל ולבישת מדים מטונפים פוגעת ביכולת הלחימה.