פרק ז

שאלה: האם יש להפטיר בנביא במנחה בעשרה בטבת וכד', כשהמנין מורכב מששה אשכנזים וששה ספרדים? כיצד יש לנהוג בענין הפטרה בתענית במנחה, כשהעלו ספרדי לעליית 'שלישי', ויש במנין אשכנזים רבים?

תשובה: כתב הב"י[1]: "מדברי הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות תפילה נראה שאין מפטירין בשום תענית לא בשחרית ולא במנחה, אלא בתשעה באב בשחרית בלבד. וכן כתב הרב דוד אבודרהם, אלא שכתב להפטיר במנחת תשעה באב, וכן מנהג בני ספרד שלא להפטיר בשום תענית לא בשחרית ולא במנחה, חוץ מתשעה באב שמפטירין בו בשחרית ומנחה. וממה שכתב רבינו (הטור) כאן יתבאר לך שאין דעתו כן, אלא בכל תעניות שגוזרים על הציבור מפטירין, ואין צריך לומר בתעניות הכתובים בפסוק. וכן כתב הכל בו סימן ס"ב שבצומות השלושה מפטירין 'דרשו' כמו במנחת תשעה באב, וכן כתב הרוקח סימן רי"א דבתענית ציבור מפטיר במנחה, ובסימן רי"ב כתב ג"כ דדוקא במנחה ולא בשחרית, עד כאן. ונהרא נהרא ופשטיה".

א"כ מבואר שנוהגים להפטיר בנביא בתשעה באב בשחרית ובמנחה, וישנם מנהגים חלוקים אם מפטירין במנחה בשאר תעניות, מנהג בני ספרד שלא להפטיר, ואילו מנהג האשכנזים[2] שהעולה שלישי מפטיר.

עוד יש להוסיף שכתבו רבים מפוסקי דורנו[3] שלכתחילה ספרדי שמתפלל בביכנ"ס אשכנזי ישתדל שלא יעלוהו לעליית 'שלישי', אולם אם כבר העלוהו, יפטיר בנביא, שמכיון שהדבר תלוי במנהגים חלוקים, אין בכך משום ברכה לבטלה, ושונה מעניינים התלויים במחלוקת הלכתית, בהם ספרדי אינו רשאי לברך כדי להוציא אשכנזי ידי חובתו.

אמנם נראה שכל זה בבית כנסת שנוהגים בו בקביעות כבני אשכנז, אולם בבתי הכנסת הצבאיים אין מנהג קבוע, ולכן אם עלה ספרדי ל'שלישי', ינהג כמנהג אבותיו ולא יפטיר בנביא.

לסיכום, מנהג האשכנזים להפטיר בנביא גם במנחה בשאר תעניות, ואילו הספרדים מפטירים רק בתשעה באב. לפיכך, במנין המורכב מאשכנזים וספרדים במסגרת הצבאית, שאין בה מנהג קבוע ומחייב, ישתדלו להעלות אשכנזי ל'שלישי', כדי שיוכל להפטיר כמנהג אבותיו, אולם אם העלו ספרדי ל'שלישי', ינהג כמנהג אבותיו ולא יפטיר בנביא.

[1] סימן תקעה.

[2] רמ"א סימן תקסו סעיף א.

[3] שו"ת ישכיל עבדי ח"ו סימן ט, ילקוט יוסף הלכות ארבע תעניות סעיף כט והלכות חג השבועות סעיף יד, שו"ת דברי יציב סימן רמח, ושו"ת תשובות והנהגות ח"א סימן שמז.

ומוכח יסוד זה מהגמרא (פסחים קו ע"א) שרב אשי נקלע למחוזא ביום השבת, וכשכיבדוהו לקדש עבורם, קידש כמנהגם, למרות שהוא עצמו נקט שצריך לקדש ביום את הקידוש הארוך. ושונה הדבר מברכה על קריאת מגילת רות בשבועות, או ברכת שהחיינו על תקיעת שופר ביום שני של ראש השנה, וכד', שענינים אלו תלויים במחלוקת הלכתית, ועל כן ספרדי אינו יכול לברך עליהם עבור אשכנזי. וע"ע בענין זה בשו"ת יביע אומר ח"א סימן כט, בספר חזון עובדיה ארבע תעניות פרק 'דיני קריאת התורה' סעיף ג, ובשו"ת חיים שאל ח"א סימן צט.