פרק ה

שאלה: האם חייל שנבצר ממנו להתענות רשאי להוסיף 'עננו' בתפילתו, וכיצד ינהג בענין זה חייל שאוכל 'לשיעורין' בתשעה באב? מה דין אמירת סליחות למי שנבצר ממנו להתענות? אילו חלקים מהתפילה לא ניתן לומר בתענית בלא מנין?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "כל תענית שלא שקעה עליו חמה, דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים, אינו תענית, ואם דעתו לאכול קודם לכן, אינו מתפלל עננו". ואילו הרמ"א כתב: "הגה, מיהו נוהגין להתפלל עננו אף על פי שאין משלימין עד צאת הכוכבים, וכן דעת מקצת רבוותא, ונראה לי דדוקא ביחיד דאומר עננו בשומע תפלה, דבלאו הכי יכול להוסיף כמו שנתבאר לעיל סימן קי"ט, אבל ש"ץ לא יאמר עננו אא"כ משלימין, וכן נוהגין".

דהיינו, למנהג הספרדים[2] אין לומר 'עננו' אא"כ אמור להשלים את תעניתו, ואילו האשכנזים[3] מקילים שגם יחיד היודע שלא ישלים תעניתו, כחולה וכד', נידון כמקבל על עצמו תענית לחצי יום, ורשאי לומר 'עננו' ב'שומע תפילה', כל זמן שמתענה.

עם זאת יש להעיר שכתבו מפוסקי דורנו[4] שהאוכל 'לשיעורין' נידון כמתענה לכל דבר, ורשאי לומר 'עננו' (וכן לעלות לתורה) בכל מקרה.

עוד יש להוסיף שאמירת סליחות ו'אבינו מלכנו' (או קינות 'איכה' ו'נחם' בתשעה באב) אינה תלויה במנין ובמתענים, ואפילו יחיד שאינו מתענה רשאי לאומרם[5], אלא שנפסק בשו"ע[6]: "אין היחיד רשאי לומר שלוש עשרה מידות דרך תפילה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם, אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא (כלומר, כקורא בתורה בניגון וטעמים), אומרם".

לפיכך מי שנבצר ממנו להתענות (ובכלל זה אף לוחם שהתאפשר לו להתחיל להתענות רק באמצע הצום[7]) אינו רשאי להוסיף 'עננו' בתפילתו, אולם האוכל 'לשיעורין'[8] (אף שאינו מחויב בכך) נידון כמתענה לכל דבר, ורשאי לומר 'עננו' בכל מקרה, ומנהג האשכנזים להקל שאף מי שצם עד מנחה, רשאי לומר 'עננו' ב'שומע תפילה' קודם שיאכל[9].

אפילו יחיד, ואפילו אינו מתענה, אומר סליחות ו'אבינו מלכנו' בתענית (וכן קינות 'איכה' ו'נחם' בתשעה באב[10]), אך לא ניתן לומר י"ג מידות בלא מנין, אלא כדרך קריאה בתורה, בניגון וטעמים.

[1] סימן תקסב סעיף א.

אגב יש להעיר שהביה"ל (סימן תקסה סעיף א ד"ה 'בין יחיד המתפלל') כתב: "כתב החיי אדם, יחיד שאינו מתענה ומתפלל עם הציבור יאמר ב'שומע תפילה' עננו, ויאמר "ביום תענית ציבור זה", עכ"ל. ובמאמר מרדכי השיג ע"ז ע"ש, ודבריו נכונים, דיחיד שאינו מתענה אין לומר עננו בשום פנים". כלומר, לדעת הביה"ל יחיד שאכל אינו רשאי לומר עננו ואפילו אם יאמר "ביום תענית ציבור זה" במקום "עננו ביום צום תעניתנו". לעומת זאת כתב המשנה ברורה (סימן תקסח ס"ק ג): "ונראה דבתענית ציבור, אף על פי שאכל, יכול לומר עננו בתפילתו, דשייך לומר "עננו ביום צום התענית הזה", כמו שתיקנו חכמים להתענות בו, וכדלעיל בסימן תקס"ה". ועיין בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן קלא) שחילק בין מי ששכח ואכל, שחייב להמשיך בתענית, ולכן יאמר עננו "ביום התענית הזה, לבין חולה וכד', הפטור מתענית, שכלל לא שייך שיאמר עננו. אמנם בילקוט יוסף (הלכות ארבע תעניות סעיף יז) חלק על כך והביא מספר פוסקים שגם בשכח ואכל אינו רשאי לומר עננו כלל, וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ב סימן קנד.

[2] ראה הגהות איש מצליח שם, ושו"ת אור לציון ח"ג פרק לא סוף הערה א.

[3] וכן כתב ספר אשי ישראל (פרק מד סעיף ט) בשם הגרש"ז אויערבך והגר"ח קנייבסקי, ועיין גם ברמ"א (סימן תקסה סעיף ג ובמשנה ברורה שם ס"ק י) שהאשכנזים לא נהגו לומר 'עננו' בשחרית, שמא יאחזנו בולמוס בהמשך היום ויאכל, ונמצא שקרן בתפילתו שאמר "עננו ביום צום תעניתנו", ואעפ"כ אומרים 'עננו' במנחה, לפי שגם אם יאכל בהמשך, מ"מ לא נחשב שקרן בתפילתו, הואיל וסוף סוף התענה עד חצות היום.

[4] ספר נשמת אברהם סימן תקנ ס"ק ב בשם הגרש"ז אויערבך, שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לב אות ט בשם ספר המרחשת, ועיין גם ילקוט יוסף הלכות ארבע תעניות סעיף יז.

[5] ראה משנה ברורה סימן תצב ס"ק ה לענין סליחות, סימן תקנט ס"ק ה לענין איכה וקינות, ובאר היטב סימן תרב ס"ק א לענין 'אבינו מלכנו'. ועיין שו"ת רבבות אפרים (ח"ח סימן תקלג) שכתב שיחיד האומר 'אבינו מלכנו' בביהכנ"ס רשאי גם לפתוח את ארון הקודש.

[6] סימן תקסה סעיף ה.

[7] כן שמענו מהגר"א נבנצל, הואיל ודינו כחולה שכלל לא חלה עליו חובת תענית.

[8] ראה תשובה א.

[9] וכעין זה עיין בשו"ת שבט הקהתי (ח"ב סימן קצ) שאם נאלץ לאכול בליל תשעה באב אך צם למחרת, אומר עננו בתפילות היום.

[10] אגב יש להוסיף שכתב המשנה ברורה (סימן תקנז ס"ק ב) שאם שכח לומר 'נחם' בברכת 'בונה ירושלים' יאמרנה (בלא לחתום "בא"ה מנחם ציון ובונה ירושלים") בברכת 'העבודה' קודם שיאמר "ותחזינה עינינו בשובך לציון", ובכף החיים (שם סוף ס"ק ב) ובלוח א"י כתבו שאם גם שם לא אמרה, יאמרנה קודם יהיו לרצון.