פרק ב

שאלה: האם מותר לחייל שקם לשמירה לפנות בוקר קודם כניסת הצום, לאכול ולשתות?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה, עד שיעלה עמוד השחר כו'. אמר אביי לא שנו אלא שלא גמר סעודתו, אבל גמר סעודתו אינו אוכל. איתיביה רבא גמר ועמד הרי זה אוכל, התם כשלא סילק (דעתו מלאכול עוד). איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא כשלא ישן, אבל ישן אינו אוכל. איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל, התם במתנמנם". ופסקו הראשונים[2] כלישנא בתרא שדוקא השינה נחשבת לסילוק גמור.

עם זאת, נאמר בירושלמי[3]: "ישן ועמד אסור, (במה דברים אמורים) בשלא התנה, אבל אם התנה, מותר". דהיינו, אם התנה שיאכל לאחר השינה, אף השינה אינה מסלקתו (והורו מפוסקי דורנו[4] שאף תנאי בלב בלא אמירה בפה, מועיל לענין זה). יתר על כן, יש ראשונים שכתבו שלענין שתייה לאחר השינה, אף אין צריך תנאי מפורש, שמן הסתם דעתו לשתות, הואיל ורגילים לשתות לאחר השינה.

נפסק בשו"ע[5]: "כל תענית שאוכלים בו בלילה, בין ציבור בין יחיד, הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, והוא שלא ישן, אבל אם ישן אינו חוזר ואוכל ולא שותה, אלא אם כן התנה לאכול או לשתות". ואילו הרמ"א כתב: "ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי, דמסתמא דעתו של אדם לשתייה אחר השינה, והוי כאילו התנה" (ועל דרך זו יש שהורו[6] שמי שהלך לישון בתחילת הלילה מותר לאכול אחר כך, כיון שדרכו בכך), ומ"מ כתבו האחרונים[7] שלכתחילה ראוי להחמיר ולהתנות אף לשתייה כדעת המחבר, ורק אם רגיל לשתות אחר השינה, אין צריך להתנות.

לפיכך משעה שישן שינת קבע בליל התענית נחשב כקיבל עליו את התענית, ואינו רשאי לאכול עוד קודם כניסת הצום[8], מלבד אם התנה (אפילו בלב, בלא אמירה בפה) שיאכל בהמשך הלילה, ומנהג האשכנזים שמעיקר הדין לשתייה אין צריך תנאי מפורש (וכן לאכילה אם דרכו לאכול לאחר מכן, כגון חייל אשכנזי שמתעתד לקום לשמירה בהמשך הלילה, ודרכו לאכול בה), אך למעשה ראוי להתנות אף לכך.

אגב יש לציין שבכל מקרה חל איסור לאכול סעודה מזינה (של פת או מיני מזונות בשיעור כביצה) מחצי שעה קודם עלות השחר עד שיתפלל תפילת שחרית[9].

[1] תענית יב ע"א.

[2] רי"ף שם ג ע"ב מדפי הרי"ף, רמב"ם פ"א מתעניות ה"ח.

[3] שם פ"א ה"ד.

[4] הגר"מ אליהו הלכות חגים פרק כד סעיף מו.

[5] סימן תקסד סעיף א.

[6] שער הציון שם ס"ק ג, שכן מוכח מהריטב"א שם, חזו"ע דיני ארבע תעניות סעיף ו.

[7] משנה ברורה שם ס"ק ו.

[8] אולם כתב בשו"ת שבט הקהתי (ח"א סימן קפ) שאין לתענית בשעה זו דין תענית גמורה, וגם אם עבר על הלכה זו ואכל לפנות בוקר, מ"מ לא נחשב כאילו אינו מתענה, ואומר עננו וכד'.

[9] עיין לעיל ח"א פ"ה תשובה ד.