פרק ה

שאלה: האם מותר לכתחילה לקרוא את המגילה ביחידות? האם מספר חיילים שלא התאפשר להם לקבץ מנין, רשאים לצאת בשמיעת קריאת המגילה מאחד שיקרא עבור השאר, או שמא במקרה כזה צריך כל אחד לקרותה בעצמו?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רב מגילה בזמנה (ביום פורים) קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה (כשנאלץ לקרותה במועד מוקדם יותר) בעשרה. רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה. הוה עובדא, וחש ליה רב להא דרב אסי". ונחלקו ראשונים[2] בביאור הגמרא, יש שפירשו שלכו"ע צריך לקרותה לכתחילה בציבור גם בזמנה, והאמוראים נחלקו אם כשאין מנין מותר לקרותה ביחיד, ויש שפירשו שנחלקו בגמרא אם לכתחילה צריך ציבור, אך לכו"ע בדלית ברירה מותר לקרותה ביחיד.

נפסק בשו"ע[3]: "מגילה (אפילו) בי"ד ובט"ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם אי אפשר בעשרה קורין אותה ביחיד". הוסיף הרמ"א: "וכשהיחיד קורא אותה בזמנה, צריך לברך עליה", ברם, במקום אחר כתב הרמ"א[4] שאת הברכה שלאחריה (ברכת 'הרב את ריבנו') אין מברכים אלא בציבור. מבואר א"כ שלכתחילה צריך לקרוא את המגילה בציבור אף בזמנה, אך אם אין מנין[5], יקראנה ביחידות, ובברכות לפניה ולא לאחריה (אמנם מעט ספרדים[6] מברכים לאחריה אף ביחיד).

עוד נפסק בשו"ע[7]: "מקום שאין מנין, אם אחד יודע והאחרים אינם יודעים, אחד פוטר את כולם. ואם כולם יודעים, כל אחד קורא לעצמו", כלומר, כשאין מנין, צריך כל אחד לקרוא את המגילה בעצמו, ורק אם אינם יודעים לקרוא בעצמם, רשאי אחד לקרוא עבורם. אולם מובא באחרונים[8] שבדיעבד אם קרא אחד לאחרים היודעים לקרוא, יצאו ידי חובה. יתר על כן, יש מהפוסקים[9] שחלק על דעת השו"ע ונקט שגם כשכולם בקיאים, עדיף לכתחילה שאחד יקרא לכולם, משום 'ברוב עם הדרת מלך'.

לפיכך לכתחילה צריך לדאוג לקרוא את המגילה בפורים במנין וברוב-עם. עם זאת, חיילים שלא התאפשר להם לקרותה בציבור, יקראוה ביחידות, ובברכות לפניה אך לא לאחריה (אמנם הנוהגים כה'בן איש חי' מברכים לאחריה אף ביחיד).

אף כשאין מנין רשאי אחד לקרוא עבור השאר, אולם נחלקו הפוסקים אם גם כשהנוכחים יודעים לקרותה בעצמם, עדיף משום פירסום הנס שאחד יקרא לכולם, או שמא במקרה כזה ראוי לכתחילה שכל אחד יקרא בעצמו.

[1] מגילה ה ע"א.

[2] עיין ב"י סוף סימן תרצ.

[3] סימן תרצ סעיף יח.

[4] סימן תרצב סעיף א.

[5] אגב יש לציין שהרמ"א (סימן תרצ סעיף יח) הוסיף: "ואם קראו אותה בציבור, ואיזה יחיד לא שמעה, יוכל לקרות אפילו לכתחילה ביחיד, הואיל וקורין אותה באותה העיר בעשרה". כלומר, אם כבר קראו מגילה באותו מקום בציבור, והיה שם אחד שלא שמע, אותו אחד אינו צריך לטרוח לקרותה בציבור. אולם המשנה ברורה (שם ס"ק סד) כתב שדין זה אינו מוסכם לשארי פוסקים, ולכן אף בכה"ג יהדר אחר עשרה אנשים.

עוד יש להעיר שמבואר במשנה ברורה (שם ס"ק סו) שכשחל ט"ו באדר בשבת והערים המוקפות מקדימות לקרוא בי"ד, נחשב הדבר גם כן לקריאה שלא בזמנה, וממילא בן עיר כזו שנאלץ לקרוא את המגילה ביחיד, יקראנה בלא ברכה כלל. ברם רבים מהאחרונים (חזון איש סימן קנה ס"ק ב, או"ש פ"א ממגילה ה"ז, שו"ת שלמת חיים סימן קב, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ו סימן מו) חלקו על כך ונקטו שקריאה כזו נחשבת לקריאה בזמנה.

[6] בן איש חי שנה א פרשת תצוה הלכות פורים אות יג, ספר מקראי קודש פ"ט סעיף ז בשם הגר"מ אליהו, ובניגוד למבואר באריכות בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן פח.

[7] סימן תרפט סעיף ה.

[8] משנה ברורה שם ס"ק טו בשם הפר"ח.

[9] משנה ברורה שם בשם המג"א, ואולם העיר המ"ב שם שהא"ר מט"י ודה"ח נקטו כדעת השו"ע.