פרק יג

שאלה: האם מותר להרוג יתושים או זבובים טורדניים בשבת?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תניא, הצד פרעוש בשבת, רבי אליעזר מחייב ורבי יהושע פוטר (אבל אוסר) כו', עד כאן לא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע, אלא דמר סבר דבר שאין במינו ניצוד (שאין דרך לצודם לצורך שימוש בהם) - חייב, ומר סבר - פטור, אבל לענין הריגה - אפילו רבי יהושע מודה (שחייב)".

יש מהראשונים[2] שנקטו שלמעשה, לשיטת רבי שמעון הפוטר על מלאכה שאינה צריכה לגופה, ניתן להקל במקום צער, ואף להרוג פרעוש, אולם רבים מהראשונים[3] לא נקטו כן, ורק הקלו שאם עומדים על בשרו וגורמים לו צער, רשאי לצודם בכדי להרחיקם מעליו, וכן פסק השו"ע[4]: "פרעוש כו', אסור לצודו, אלא אם כן הוא על בשרו ועוקצו, ואסור להורגו".

לפיכך אסור להרוג חרקים שעקיצתם אינה גורמת לכאבים מרובים (כיתושים וכד'), ואף אסור לצודם אלא אם כן הם עומדים על בשרו לעוקצו, ואינו יכול להרחיקם בדרך אחרת. לעומת זאת חרקים טורדניים שאינם עוקצים (כנמלים וזבובים), אסור לצודם ואפילו בכדי לסלקם מעליו[5] (אך ניתן לסלקם בנשיפה). 

עוד כתבו מפוסקי דורנו[6] שבשל כך אין לרסס רעל על חרקים ומעופפים למיניהם, אולם מותר לרסס בחלל חדר שיש בו חלון פתוח וכד', לפי שאין ודאות שיגרום בכך למותם, וכל שכן שניתן למרוח על עצמו חומר דוחה יתושים נוזלי (שאין בו משום איסור ממרח[7]), עם זאת פשוט[8] שבאם החרקים מטרידים עד כדי פגיעה בתיפקוד המבצעי, כגון שאינם מאפשרים שינה לצורך אגירת כוחות לקראת פעילות מבצעית, מותר להורגם (ומ"מ עדיף שיעשה כן בשינוי, כגון שילחץ בזרת שמאל על התרסיס).

[1] שבת קז ע"ב.

[2] רבינו תם, הובא במרדכי שם אות תב. ברם, ע"ש בפירוש בגדי ישע שבאר בדעת ר"ת שאף הוא לא הקל אלא לענין צידה, ולא לענין הריגה.

[3] ראה תוס' שם ד"ה 'הצד את הפרעוש' ורא"ש שם פי"ד סימן א.

[4] סימן שטז סעיף ט.

[5] ראה שמירת שבת כהלכתה פרק כה סעיף ד.

[6] עיין באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ג סימן כ.

[7] עיין באריכות בענין זה בשמירת שבת כהלכתה פרק לג הערה נח.

[8] ראה בשו"ת המורים בקשת (סימן 55) שכתב בשם הגר"א נבנצל שבאם החרקים מטרידים כל כך עד כדי פגיעה משמעותית בכשירותם המבצעית, רשאים החיילים לרססם בשינוי, ושבדלית ברירה התיר הגר"ד ליאור אף לרססם כדרכו, הואיל והיא מלאכה שאינה צריכה לגופה.