פרק ו

שאלה: האם חיילים החונים בחורשה בשבת, רשאים לתלות חפצים על ענפי העצים? ומה דין שימוש במגבת שנתלתה על העצים מבעוד יום? האם חייל הנצרך לטפס על סולם, רשאי לסומכו על עץ? האם חייל רשאי בשעת מנוחה לשבת סמוך לעץ ולהישען עליו?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן, שורשי אילן (וכל שכן ענפיו) שגבוהין מן הארץ שלושה טפחים, או שיש חלל תחתיהן שלושה טפחים, אף על פי שצידו אחד שווה לארץ - הרי זה לא ישב עליהן, לפי שאין עולין באילן, ואין נתלין באילן, ואין נשענין באילן כו' (גזירה שמא יתלוש מהמחובר[2]). תני חדא, אם עלה - מותר לירד, ותני חדא, אסור לירד, לא קשיא, כאן מבעוד יום, כאן משחשיכה. ואיבעית אימא הא והא משחשיכה, ולא קשיא, כאן בשוגג, כאן במזיד".

וכן פסק השו"ע[3]: "אין עולים באילן, בין לח בין יבש, ואין נתלים בו, ואין משתמשין במחובר לקרקע כלל, גזירה שמא יעלה ויתלוש. עלה באילן בשבת, בשוגג - מותר לירד, במזיד - אסור לירד. ואם עלה מבעוד יום, בכל גווני מותר לירד משחשיכה כו'. הגה, ודוקא אדם שעלה שם, אבל אם הניח שם חפץ מבעוד יום, אסור ליטלו משם בשבת", וכתבו מפוסקי דורנו[4] שאפילו נפל החפץ מעצמו מהעץ, מ"מ חל איסור מוקצה עליו, ואין להשתמש בו.

עוד נפסק בשו"ע[5]: "אסור להשתמש בצדדי האילן (כלומר, בדבר הנסמך לאילן (כסולם וכד') או בחבל הקשור בו), אבל בצידי צדדין (כלומר, בדבר הנשען על אותו דבר הקשור באילן), מותר. לפיכך אסור לסמוך הסולם לצידי האילן, דכי סליק ביה (כשמטפס עליו) משתמש בצדדין, אבל אם יש יתד תקועה בצידי האילן, מותר לסמוך סולם עליו, דהוה לה יתד צדדין, וסולם צידי צדדין. ואם נעץ בו יתד ותולה בו כלכלה, היתד נקרא צדדין, והכלכלה כצידי צדדין". וא"כ כעין זה חל איסור להוציא חפץ משקית התלויה על עץ, ומאידך, ניתן לנגב ידיים במגבת התלויה על חבל הקשור לעצים (אך אין היתר להוריד את המגבת מחבל זה).

עוד יש להוסיף שכתב הרמ"א[6]: "מותר ליגע באילן, ובלבד שלא ינידנו", והעירו מן האחרונים[7]  שאף כשלא מזיזו, חל איסור להישען עליו באופן מלא, לפי שנמצא משתמש בכך באילן המחובר לקרקע, ועל כן ניתן רק להיסמך עליו מעט, אולם יש מן האחרונים[8] שחלקו על כך ונקטו שעל אילן יציב שאין לחוש שינידנו, מותר להישען, על כן נראה שבמקום צורך ניתן להקל בכך.

לסיכום, אסור לטפס על עצים או להיתלות עליהם, אך במקום צורך מותר להישען על עצים יציבים (שלא ינודו מכובד משקלו).

כמו כן אסור להשתמש בדבר הנסמך לעץ (כסולם וכד'), או בחבל הקשור בו, אולם מותר להשתמש בדבר הנשען על אותו דבר הקשור לעץ (על כן חל איסור להוציא חפץ משקית התלויה על עץ, ומאידך, ניתן לנגב ידיים במגבת התלויה על חבל הקשור לעצים).

[1] עירובין ק ע"א.

[2] כן מבואר בגמרא ביצה לו ע"ב.

[3] סימן שלו סעיף א.

[4] שמירת שבת כהלכתה פרק כו סעיף יד, שכן מוכח בשיטמ"ק ביצה כה ע"א ד"ה 'ובאילנות אסורים'.

[5] שם סעיף יג, ע"פ הגמרא בשבת קנה ע"א.

[6] שם.                    

[7] משנה ברורה שם ס"ק סג, ובביה"ל שם ד"ה 'ומותר ליגע באילן', שכן נאמר בירושלמי (ביצה פ"ה ה"ב): "אית תניי תני נשענים בבהמה ואית תניי תני אין נשענים בבהמה כו', מאן דאמר נשענים בהוא דמיסתמיך ציבחר (כלומר, מעט), מאן דאמר אין נשענים בכובש את כובדו (במלוא משקלו)".

[8] שו"ע הרב שם סעיף כא, חיי אדם כלל יב סעיף ו, ומבארים שהאיסור הוא בהישענות על אילן חלש, אך באילן בריא אין איסור.