פרק ח

שאלה: האם חייל השוהה בחמ"ל רשאי לצאת לתפילה וסעודות שבת, למרות שיודע שבחזרתו יצטרך לפתוח את דלת החמ"ל באמצעות העברת כרטיס מגנטי, או באמצעות קודן? כיצד ינהגו חיילי משלחת צבאית המתאכסנים במלון שחדריו נפתחים באמצעות כרטיס מגנטי, ובכניסה אליהם מותקנים חיישנים אלקטרוניים הגורמים להפעלת מכשירי חשמל, כמיזוג ותאורה? כיצד ינהג חייל שעליו להכנס בשבת למבנה שבפתחו קיימות דלתות הנפתחות על ידי עין אלקטרונית?

תשובה: דעת רבים מפוסקי דורנו^[1] שבמקום צורך גדול ובאין פיתרון אחר, רשאי אדם לצאת מחדר שמותקנת בו 'עין אלקטרונית' או 'גלאי נפח', למרות שברור שיציאתו תגרום לכיבוי התאורה וכד', זאת מאחר והוא 'פסיק רישא דלא איכפת ליה', שהרי אין לו כל ענין בתוצאה הנגרמת על ידי החיישן, ובמצבי דחק ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים בכך לענין איסורים מדרבנן^[2].

יתר על כן, יש שנקטו^[3] שהפעלה חשמלית באמצעות חיישנים אלה אינה נחשבת למעשה גמור של האדם, ועל כן הורו אף להקל ללכת במקום שיגרום בכך להפעלת תאורה (האסורה מן התורה), כל שאין לו כל ענין בה. אולם פשוט שאין היתר להיכנס לחדר כשיודע שבכך יביא להפעלת מכשירים חשמליים שנוח לו בהפעלתם, כתאורה ומאוורר, ומ"מ יש מפוסקי דורנו^[4] שהורו להקל בכך במקום דוחק גדול, כגון הנצרך לנקביו ואין לו שום אפשרות להתפנות אלא בשירותים שמותקנים בהם מנגנונים אלה, הואיל ומצינו שהקלו חז"ל בענינים הנוגעים לכבוד הבריות, ובנוסף לכך, מאחר ובמצבים אלה כוונתו לעשיית צרכיו ואין כוונתו להפעיל את המכשירים.

לאור זאת, הנצרך בשל נסיבות מבצעיות להיכנס למקום שהכניסה אליו כרוכה בהפעלת אמצעים אלקטרוניים (כהעברת כרטיס מגנטי, מעבר בפני חיישנים אלקטרוניים, הפעלת 'דלתות חשמליות', או לחיצה על קודן חשמלי), ולא הוסדר שם מנגנון 'הלכטכני' לצורך כניסה אליו בשבת, אזי, במידה ואין הדבר נוגד את הנחיות ביטחון המידע, יסדיר שמנגנונים אלה ינוטרלו למשך השבת. כשלא ניתן להסדיר זאת, יתאם עם אנשי החמ"ל שיפתחו עבורו את הדלת באופן ידני מבפנים. ובמידה ואין הדבר מתאפשר, או שפתיחת הדלת מבפנים כרוכה אף היא בלחיצה על כפתור חשמלי, ישתדל לכל הפחות להפעיל את המנגנונים בשונה מדרכו בחול (כגון שילחץ על הקודן, או שיאחוז ויעביר את הכרטיס המגנטי, באמצעות חפץ שאינו מוקצה או בגב האצבעות).

על דרך זו אנשי משלחת צבאית המתאכסנים בחדרים שהכניסה אליהם כרוכה בשימוש בכרטיס מגנטי, או בהפעלת מכשירים חשמליים (כהפעלת תאורה ומזגן), יתאמו מראש עם הנהלת המלון שמנגנונים אלו ינוטרלו קודם השבת, ובאם לא ניתן הדבר, יתאמו עם גוי שיתלווה אליהם ויפתח עבורם את דלת החדר[5].

עוד יש להוסיף שיש מפוסקי דורנו^[6] שהקלו לצאת מחמ"ל לצורך סעודות שבת (ותפילות[7]), כשהיציאה אינה כרוכה באיסור כלשהו, למרות שיודע שלכשישוב יצטרך להיכנס באמצעות כרטיס מגנטי או קודן, ולפי שרק מכניס עצמו למצב שיצטרך לעבור לאחר מכן איסור דרבנן (של ההפעלה החשמלית) לצורך פיקוח נפש. ברם, מאחר וענין זה של אפשרות 'כניסה בשבת למצב פיקוח נפש' שנוי במחלוקת[8], נראה למעשה שחייל המשובץ בחמ"ל יסדיר מראש שהחלפת המשמרת תתבצע סמוך לשעות התפילה והסעודה (כך שלא יצטרך לחזור), או שיתאם מראש שלכשישוב יפתחו עבורו את הדלת באופן ידני מבפנים (ואז, במידה וחל שיבוש כלשהו ולא פתחו עבורו, יהיה רשאי להפעיל את מנגנון הפתיחה האלקטרוני בשונה מדרכו בחול).

לעומת כל זה פשוט שאסור לעבור אפילו על איסור קל בכדי לקיים מצוה[9], ועל כן הנצרך לשהות בשבת במקום שהיציאה ממנו כרוכה בהפעלת אמצעים אלקטרוניים, יסדיר מראש תנאים שיאפשרו לו להישאר להתפלל ולאכול במקום. יחד עם זאת, גם במציאות כזו, מותר (תוך שינוי מדרכו בחול) לצאת מהמקום לצרכים מבצעיים (ובכלל זה גם יציאה בתום המשמרת לצורך אגירת כוחות למשמרת הבאה, וכשהמדובר בחמ"ל קטן שלא ניתן כלל לנוח בתוכו, נראה שמותרת אף יציאה ממנו בשינוי (ובדומה לזה אף כניסה בשינוי למבנה) לצורך מנוחה גרידא, הואיל ונראה שחיילים לאחר לילה ללא שינה מוגדרים כמצטערים צער רב[10]), ובדלית ברירה מותר גם לצאת ממנו לשירותים (משום כבוד הבריות[11]), ואף להערים ולצאת אגב זה לשאר צרכים.

[1] שמירת שבת כהלכתה פרק לב סעיף מג, ילקוט יוסף סימן שיח הלכות הנאה מחשמל בשבת סעיף כט, ספר קדושת השבת (ח"א ס"ק כו ענף 3) וספר מאור השבת (ח"ד סימן יד סעיף עז) בשם הגרי"ש אלישיב, שו"ת באהלה של תורה ח"ב סימן כג, הגר"ד ליאור בתשובה המובאת בקדושת השבת שם נספח ג.

[2] עיין באריכות בענין זה בשו"ת יביע אומר ח"ד סימן לד.

[3] שו"ת שבט הלוי ח"ט סימנים סח-סט, ע"ש שכתב: "ולפי כשאדם אינו עושה כלום ממש והולך לדרכו לפי תומו ואינו מוסיף אף תנועה אחת למען מלאכה, אף שבגרמתו נדלק אור או דבר כיו"ב בזה, פשיטא שכל זמן שאינו חושב ממש ללכת למען הדליק וכיו"ב, שאין אנו מצרפים הליכתו הרגילה להתוצאה הנ"ל, ואין כאן פעולה של מלאכה". וכעין זה הביא בספר קדושת השבת (ח"א ס"ק טז ענף 3) את דעת הגרי"ש אלישיב שהקל בכך הואיל ואין הדרך להפעיל מכשירי חשמל באופן זה, ולא ניכר כלל בהדלקה שהיא תוצאה של מעשה האדם (ואגב, עיין עוד שם שהביא באריכות שיטות שונות בהגדרת ייחוס הפעולה הנגרמת באמצעות חיישנים אלה לאדם המפעילם).

ועיין עוד בילקוט יוסף (שבת ח"ה עניני חשמל סעיף סז) שהסתפק בענין זה, שמא ניתן ללמוד משיטת הרשב"א (שבת קז ע"א) שהתיר לאדם לנעול את ביתו לצרכיו אפילו כשיודע שצבי נמצא בתוכו, שיש המבארים שלשיטתו אין בכך משום פסיק רישא, הואיל ואין כוונתו כלל לצידה אלא יש לו כוונה חיובית אחרת (לנעול את הבית), הרי שאפשר שכשאינו מתכוון כלל למלאכה האסורה, אין להחמיר בכך. ברם, יש המבארים שהרשב"א הקל רק במלאכת צידה, הואיל ואינו פועל כלל בחפצא האסורה, שכן הצבי ניצוד ממילא, אך אין להסיק מכך לשאר ענינים. ועוד, הלא הר"ן חלק על הרשב"א בזה.

[4] ספר נשמת אברהם מהדו"ב סימן שח הערה ב בשם הגר"י נויבירט, ספר מאור השבת שם סעיף פב בשם הגרי"ש אלישיב, הגר"ד ליאור בתשובה הנ"ל.

ואולי יש להוסיף שניתן להקל גם מצד שיש הנוקטים (ראה באריכות בקדושת השבת שם) שפעולה הנעשית ע"י חיישנים אלה אינה מיוחסת ישירות לאדם, אלא כעין גרמא, ובמיוחד יש המבארים כך במנגנונים פוטואלקטריים, בהם יתכן שפעולת האדם אינה אלא 'מניעת המונע'.

אגב זה יש להעיר שבספר הנ"ל (ח"א ס"ק כג, ובנספחים) הביא את תשובות הגר"א נבנצל הגר"ד ליאור הגרי"ל הלפרין והגר"י אריאל, שהתירו לכבות בשינוי אזעקה הגורמת צער גדול לאנשים רבים, הואיל והדבר אסור מדרבנן, ומצינו שפעמים הקלו לעבור על שבות דשבות במקום מצוה וצער (ראה שו"ע סימן שז סעיף ה ומג"א שם), או מטעם שהקלו לעשות מלאכה מדרבנן בשינוי, לצורך חולה בכל גופו שאינו בסכנת חיים (ראה שו"ע סימן שכח סעיף יז). ולעומת זאת הביא שם שהגרי"ש אלישיב והגר"מ אליהו החמירו בכך הואיל ונוקטים כחזו"א שבכיבוי חשמל יש איסור סותר מדאורייתא.

[5] באיסורי דרבנן כהעברת כרטיס מגנטי או הפעלת מזגן ניתן להקל, הואיל ובשעת דחק מקילים באמירה לגוי באיסור דרבנן (ראה סימן שז סעיף ה, ולהלן פרק מט תשובות ה-ו). יתר על כן, אף אם הכניסה כרוכה בהפעלת תאורה חשמלית בחדר (האסורה מן התורה), מ"מ ניתן להקל כשאין כוונתו לכך, הואיל ומקילים באמירה לגוי בדבר שהוא פסיק רישא (ראה משנה ברורה סימן רנג ס"ק צט).

[6] הלכה כסדרה ח"ב עמוד 31 בשם הגר"ד ליאור, ועיין בשו"ת דבר חברון סימן תג.

[7] עיין בהלכס"ד שם.

[8] אמנם מצינו ברמב"ן (שבת קלד ע"ב) שהתיר למול תינוק בשבת, למרות שידוע שבשל כך יאלצו לחמם לאחר מכן מים לרוחצו לצורך שמירת נפשו, אולם נראה שהיתר זה נובע מההיתר הייחודי של מילה בשבת, מה גם שבעל המאור (שם נג ע"א מדפי הרי"ף) חולק על הרמב"ן ואוסר למול במצב כזה, עיין ספר שביתת הים פרק ו, ולעיל פרק לו תשובה ג.

[9] וכידוע תיקנו חז"ל שאין לקיים בשבת מצוות תקיעת שופר וקריאת מגילה, בשל החשש שיבואו להעביר את השופר או המגילה ברה"ר.

[10] כעין המבואר בשמירת שבת כהלכתה (פרק לג סעיף טז) שהמצטער הרבה מחוסר שינה מותר ליטול כדורי שינה, ועל פי היתר המג"א (סימן שז ס"ק ז) לעבור על שבות שלא כדרכה במקום צער.

מלבד זאת יש לציין שישנם תאי חמ"ל קטנים המאוישים ע"י מספר חיילים מצומצם, ושהייה של חיילים נוספים מפריעה לתיפקוד הרגיל במקום, כך שלעיתים יציאת החיילים בתום המשמרת נצרכת בכדי לאפשר את המשך הפעילות שם בצורה מיטבית.

עוד יש להוסיף ששמענו מכמה מגדולי הדור שבשל חשיבות שמירת האווירה התורנית במסגרת הצבאית, ומניעת שחיקה רוחנית של החייל, ניתן להקל במצבים נדירים (כגון בראש השנה, יום כיפור, וכד') שחייל שאין בידו שום אפשרות לצאת מהחמ"ל לצורך תפילה אלא באמצעות הפעלת מנגנון חשמלי (כלחיצה על מתג לפתיחת הדלת, או העברת שיחות הטלפון לחמ"ל חלופי), יהיה רשאי ללחוץ עליו בשינוי, שכן מצינו שפעמים התירו לצורך מצוה שבות דשבות ע"י ישראל (עיין בספר נשמת אברהם מהדו"ב הקדמה לסימן שכח אות ו הערה 15, בספר לוית חן אות לה, ובספר הליכות עולם ח"ג דיני אמירה לגוי אות יד (וכתב שם שכן דעת רוב האחרונים להלכה, אמנם רוב מקורותיו של הגר"ע יוסף בענין זה עוסקים במלאכת הוצאה מרשות לרשות, והמקורות הנוספים עוסקים במציאות של דוחק גדול וסכנה, כך שהקביעה הגורפת שרוב האחרונים מקילים בשבות דשבות ע"י ישראל, צריכה עיון, במיוחד שרוב האחרונים בכלל לא התייחסו לכך). ועיין עוד בספר פסקי תשובות סימן רעו אות יא, ובאריכות בספר קצות השולחן סימן קלד הערה ו שהביא דעת הרמב"ן בתורת האדם שער המיחוש שנקט בניגוד לר"ן שעשיית מלאכה כלאחר יד ע"י ישראל קלה מאמירה לגוי שיעשה כדרכו, ולדבריו מאחר והקלו באמירה לגוי בדרבנן לצורך מצוה, ניתן יהיה להקל אף בעשייה בשינוי ע"י ישראל). לעומת זאת בספר קדושת השבת (ח"ב אינטרקום סעיף לו) כתב בשם הגרי"ש אלישיב והגר"מ אליהו שאף לצורך מצוה, ואף במצבי דחק גדולים, כגון שאינו יכול להיכנס לביתו בלא שיפעיל מנגנון חשמלי ובשל כך יהיה עליו להישאר שעות רבות בחוץ, אינו רשאי להפעיל מנגנון חשמלי בשינוי. ולמעשה, חייל הנצרך להקל בענין זה, יוועץ ברב היחידה כיצד לנהוג.

[11] כמבואר לעיל.