פרק ב

שאלה: האם חייל שנדרש בשל נסיבות מבצעיות להפעיל בשבת את הגנרטור של המחסום, צריך לסגור לפני כן מתגי תאורה שאינם חיוניים לצרכי אבטחה? האם מותר להשתמש לצרכים פרטיים בתאורה שהודלקה אגב הפעלה מבצעית של גנרטור? האם עדיף להימנע מכיבוי גנרטור בידיים לצורך התידלוק, ולתדלקו תוך כדי פעולתו (או לחילופין, להמתין עד שיכבה מעצמו כשיאזל הסולר מהמיכל, ורק אז לתדלקו)?

תשובה: נפסק בשו"ע^[1] שחולה שאמדוהו שנצרך לשתי גרוגרות (תאנים) לרפואתו, ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בעוקץ (בענף) אחד ושלוש בעוקץ אחד, לא יכרתו אלא העוקץ שיש בו שתיים. כלומר, גם במצבי סכנה המחייבים מעבר על איסור לצורך ההצלה, יש להשתדל לצמצם במידת האפשר את האיסור. אלא שהעיר הרמ"א: "הגה, ואם הדבר בהול, אין מדקדקין בכך, שלא יבוא לידי דיחוי ועיכוב".

ע"פ זה כתבו מפוסקי דורנו[2]: "אם צריך להדליק את החשמל (לצורך חולה מסוכן) באמצעותו של מתג ראשי, ואין בו צורך דחוף אלא בחדר אחד, יסגור תחילה את המתגים שבשאר החדרים כו' כך שלא יודלקו עם הפעלת המתג". ועוד כתבו[3]: "חולה מסוכן שיש צורך להדליק אור עבורו, והיו לפניו שתי מנורות נפט, באחת מהן נפט כשיעור שהחולה צריך, והאחרת היא מלאה כך שתדלק הרבה שעות שלא לצורך החולה, ידליק את זאת שאינה מלאה, או ישפוך את הנפט המיותר לפני שמדליק את המנורה".

עוד יש להוסיף שנפסק בשו"ע[4]: "כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה, הרי זה משובח אפילו אם מתקן עמו דבר אחר, כגון שפירש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים, וכן כל כיוצא בזה". הרי שניתן להנות מתוצאת פעולת ההצלה, כל שאינו מרבה בשיעורים לצורך זה[5]. (אמנם גזרו חז"ל איסור על כך במלאכות שיש לחוש שמא ירבה בהן עבור הבריא, ועל כן נפסק[6]: "המבשל לחולה, אסור לבריא או לחולה שאין בו סכנה, דחיישינן שמא ירבה בשבילו", אולם באותם מלאכות שאין לחוש בהן להערמה וריבוי בשיעורים, הותר לבריא להנות מתוצאת פעולת ההצלה).

ע"פ זה כתבו מפוסקי דורנו[7]: "אור שהודלק בשביל החולה שבסכנה, מותר לכל אדם ליהנות ממנו, שכן נר לאחד – נר למאה, כלומר, אותו הנר שהודלק לחולה האחד – טוב גם למאה אחרים, ואין צורך להוסיף עבורם. ומותר ליהנות מן האור גם כאשר הודלק באמצעות המתג הראשי שעל ידיו נדלקים כל האורות שבדירה, אם לא היתה אפשרות לסגור תחילה את המתגים שביתר החדרים". דהיינו, במידה שאין ביכולתו של העוסק בהצלה לעבור בכל המתחם ולסגור את המתגים שאינם חיוניים לצורך הצלת החולה, הרי שיש להתייחס להדלקה כולה כאל פעולה אחת שנועדה לצורך החולה, וממילא ניתן יהיה להנות מכל האורות שבמתחם.

לאור זאת הנצרך בשל נסיבות מבצעיות לתדלק ולהפעיל גנרטור בשבת (או להרים מתג חשמל ראשי), ישתדל במידת האפשר לסגור קודם לכן את המתגים שאין בהם צורך מבצעי, וכן ישתדל במידת האפשר לתדלקו בכמות החיונית לצורך המבצעי בלבד. לאחר שביצע זאת, או במידה שלא אפשרי לבצע פעולות אלו, ניתן להנות מכל מכשיר חשמלי שהופעל ע"י הגנרטור, הואיל והפעלת המכשירים הנוספים נידונה כתוצאה אגבית מפעולת ההצלה. 

מעבר לכך יש לציין שבכדי לתדלק גנרטור בנסיבות הנ"ל, עדיף מבחינה הלכתית להימנע מכיבויו בידיים לצורך התידלוק, ועל כן היה ראוי לתדלקו תוך כדי פעולתו, או לחילופין, להמתין עד שיכבה מעצמו כשיאזל הסולר מהמיכל, ורק אז לתדלקו. ברם, למעשה אין להתנהל כך, שכן תדלוק הגנרטור תוך כדי פעולתו עלול לגרום לשריפה, ואילו המתנה עד שיכבה מעצמו, ולעיתים גם תדלוק תוך כדי פעולה, מזיקים למערכות הגנרטור המספק חשמל למערכות מבצעיות (כתאורה היקפית ותקשורת), מה גם שישנם גנרטורים שאם ימתינו עד שיכבו מעצמם, יהיה צורך בביצוע יותר פעולות אסורות בכדי להניעם מחדש. לפיכך יש לכבותו (בשינוי) ורק אז לתדלקו.

[1] סימן שכח סעיף טז, ע"פ הגמרא במנחות סד ע"א.

[2] שמירת שבת כהלכתה פרק לב סעיף סו.

[3] שם סעיף סח. ועיין עוד באריכות בענין זה ברש"ש שבת עג ע"א ד"ה 'הזורע', בספר אגלי טל מלאכת זורע ס"ק ח, בספר חלקת יואב סימן י, בשו"ת אבני נזר או"ח סימנים מח-מט, ובשו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן קעז.

[4] שם סעיף יג, ע"פ הגמרא ביומא פד ע"ב.

[5] ועיין בשער הציון (שם ס"ק יז) שנחלקו ראשונים אם רשאי אף להתכוון מפורשות שפעולת ההצלה תועיל לו גם לענינים הנילווים.

[6] סימן שיח סעיף ב.

[7] שמירת שבת כהלכתה שם סעיף סט, ועיין בהערה שם, ובאריכות בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן כד אות ג.