פרק ז
שאלה: האם מותר לאלתר בשבת ספסל ישיבה באמצעות הצבת שני ארגזי פעולה והנחת פלטת עץ עליהם? ומה דין הקמת שולחן באמצעות הנחת פלטה על גבי מעמדי ברזל ('חמורים')? כיצד יש לנהוג בשבת לענין הרכבת מיטה הבנויה ממסגרת ברזל שמניח על גבה דיקט רחב?
תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "מיטה, כשמעמידים אותה, אסור להניח הרגליים תחילה ולהניח עליהם הקרשים, אלא ישים הקרשים תחילה באוויר, ואח"כ הרגליים תחתיהם כו'. כשמסדרים חביות זו על גבי זו, אחת על גבי שתים, אוחז בידו העליונה ויסדר התחתונות תחתיה, אבל לא יסדר התחתונות תחילה ויניח העליונה עליהן". כלומר, כל שדרך הקמתו דומה לבניית אוהל, שמציב דפנות ומעליהם כיסוי, אף שייעודו שונה לחלוטין מאוהל המיועד לשימוש בחללו, מ"מ יש להקימו בשינוי ולהעמיד תחילה את הכיסוי באוויר ורק לאחר מכן להציב את הדפנות תחתיו. ומבואר בראשונים[2] שכן הדין דוקא כשיש לו גם שימוש מסוים באותו חלל, כגון שמשתמש בחלל שתחת המיטה לאיחסון חפצים, או נצרך לחלל שתחת חביות היין לצורך איוורור, אך אם אינו משתמש בו כלל, ניתן להקימו כדרכו. וכן פסק השו"ע[3]: "מותר להניח ספר אחד מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהן", ובאר הרמ"א: "הואיל ואין צריך לאוויר שתחתיהן".
עוד יש להוסיף שדעת רבים מהראשונים שדין זה נאמר דוקא בדברים שיש להם מחיצות רחבות, שבכך דומים לאוהל, אך אין כל מניעה להניח משטח וכד' על גבי רגליים צרות הבנויות כעמודים גרידא, וכן פסק השו"ע[4]: "והני מילי כשהרגליים הם דפים מחוברים כמו דופני התיבה, אבל רגליים של מיטות שלנו, וכן רגלי השולחן, מותר בכל גוונא".
ברם, יש מהראשונים[5] שהחמיר בכך ונקט שכל שמשתמש מעט בחלל שנוצר, אפילו אין לו מחיצות, יש להקימו בשינוי. וכן יש מן הפוסקים[6] שהחמיר ביש לו ד' מחיצות, שאפילו אין משתמש כלל בחללו, מ"מ עליו לבנותו בשינוי. ולמעשה הורו מן האחרונים[7] לחוש לכתחילה אף לשיטות המחמירות, אולם פשוט שבמקום צורך ניתן להקל בכך.
לפיכך מותר להקים שולחן או ספסל באמצעות הנחת פלטה על גבי מעמדי ברזל ('חמורים') או ארגזי פעולה וכד' (הואיל והפלטה לא נועדה לאאהיל על החלל שתחתיה), ואף רשאי להניחה על גבי ב' או ג' מחיצות רחבות, כל שלא משתמש כלל באוויר שתחתיה[8], אולם אם מניח את הפלטה על גבי ד' מחיצות, יש להחמיר לכתחילה ולאחוז את הפלטה באוויר והציב את המחיצות תחתיה.
לעומת זאת המקימים מיטה באמצעות הנחת דיקט רחב על גבי מסגרת ברזל[9], יקפידו לאחוז תחילה את הדיקט באוויר ולאחר מכן יכניסו את המסגרת תחתיה (שהרי המיטה משמשת גם לאיחסון חפצים תחתיה), ברם, במקום צורך ניתן להקל בכך, כל שרגלי המיטה צרות, ורק אם מציב את הדיקט על רגליים רחבות הבנויות כמחיצות (כגון על גבי ארגזי פגזים וכד'), יקפיד על ההקמה בסדר הנ"ל.
[1] סימן שטו סעיפים ג, ו, ע"פ הגמרא (ביצה לב סוף ע"ב): "אמר רב יהודה, האי מדורתא, מלמעלה למטה - שרי, מלמטה למעלה - אסור. וכן ביעתא, וכן קדרה, וכן פוריא, וכן חביתא".
[2] רשב"א שם.
[3] שם סעיף ז (ואגב מוכח מהלכה זו שחז"ל אסרו כל שדומה לאוהל במחיצות וגג, ואפילו במחיצות קטנות ביותר).
[4] שם סעיף ג.
[5] רשב"א שבת קלח ע"א.
[6] ט"ז שם ס"ק ד.
[7] משנה ברורה שם ס"ק כב ובביה"ל שם ד"ה 'מיטות שלנו'. אולם בשער הציון (סימן תקב ס"ק יז) משמע שלא נהגו לחוש לשיטת הרשב"א, וכן נקט בשמירת שבת כהלכתה (פכ"ד סעיף יט) שרק אם יש לשולחן רגליים רחבות יש להפוך את סדר הקמתו.
[8] עיין שמירת שבת כהלכתה (שם הערה סח) שכתב בשם הגרש"ז אויערבך שאף שמכניסים את הרגליים תחת השולחן בזמן הישיבה, מ"מ אין לכך חשיבות תשמיש.
[9] יש לציין שבמידה ומסגרת הברזל כוללת גם רשת או מוטות המקובעים לרוחבה והמרחק ביניהם פחות מג' טפחים, הרי שהמסגרת נחשבת כמכוסה לגמרי, וממילא אין כל איסור להניח דיקט עליה שהוא כפורס מפה על שולחן.