פרק י

שאלה: כיצד ינהג חייל שמפאת עייפותו נרדם עם כניסת השבת ובשל כך נאנס ולא התפלל ערבית? ומה דין חייל שמפאת פעילות מבצעית נבצר ממנו להתפלל שחרית או מוסף?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן, טעה (או נאנס) ולא התפלל מנחה בערב שבת - מתפלל בליל שבת שתים (של שבת), טעה ולא התפלל מנחה בשבת - מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, מבדיל בראשונה (כלומר, אומר "אתה חוננתנו" בתפילה הראשונה שבהן) ואינו מבדיל בשניה, ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה - שניה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו".

אולם כתבו ראשונים[2] שאם נאנס ולא התפלל מוסף כל היום, אינו רשאי להתפלל לאחר מכן תפילת תשלומין, שמאחר ומזכיר בתפילה זו את פסוקי קרבן מוסף, ועיקרה כנגד הקרבן הזה, לא שייך להשלימה לאחר זמן (משא"כ שאר תפילות שעיקרן בקשה, ועל כן ניתן להשלימן בתפילה הסמוכה).

וכן פסק השו"ע[3], והוסיפו האחרונים[4] שאף לא ניתן להתפלל במוסף תשלומין לתפילת שחרית, ועל כן הנאנס ולא התפלל שחרית, יתפלל במנחה שתים.

עוד כתבו אחרונים[5] שגם כשמתפלל תשלומין בשבת יתפלל שתים כנוסח התפילה שאוחז בה, דהיינו אם נאנס ולא התפלל ערבית, יאמר בשחרית בשתיהן את נוסח "ישמח משה".

ברם, יש להעיר שלדעת רבים מהפוסקים[6] אין חיוב תשלומין אלא לנאנס ולא התפלל, אך אם נבצר ממנו להתפלל בשל היותו עוסק במצוה משך כל זמן התפילה, אינו מתפלל תפילת תשלומין.

[1] ברכות כו ע"ב.

[2] תוס' שם ע"א ד"ה 'איבעיא להו', רא"ש שם סימן ב.

[3] סימן קח סעיפים ו, ט-י.

[4] משנה ברורה שם ס"ק טז.

[5] שערי תשובה סימן רסח ס"ק א, ערוך השולחן שם סעיף ז, ילקוט יוסף שם סעיף יא, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יד, וע"ש שיש הסוברים שאת תפילת ההשלמה יאמר כנוסח התפילה ששכח, שבזה יהיה ניכר שאומרה לתשלומין, וכן הביא בספר אישי ישראל פרק ל סעיף יח.

[6] עיין לעיל פרק טז תשובה ז.