פרק ח

שאלה: כיצד ינהג חייל שסיים שמירה בשעת בוקר מאוחרת והגיע לבית הכנסת בזמן שהציבור כבר עומד להתפלל מוסף? האם ניתן במקום צורך להקדים את תפילת מוסף לקריאת התורה?

תשובה: מבואר בראשונים[1] שאף שמעיקר הדין יש להתפלל תפילת מוסף לאחר תפילת שחרית, וכסדר הקרבנות, מ"מ אם הקדים מוסף תחילה, יצא ידי חובתו, שכך הדין אף בקרבנות. וכן פסק הרמ"א[2]: "הגה, ואם התפלל אותה קודם תפילת שחרית, יצא".

על פי זה כתב אחד האחרונים[3] שאם הגיע לביהכנ"ס בשעה שהציבור מתפללים מוסף, יתפלל עמהם ולאחר מכן יתפלל תפילת שחרית, אולם למעשה רבים מן האחרונים[4] חלקו על דרך זו. אכן, יש הנוקטים[5] שאף למתפלל עם הציבור תפילה שונה מהם יש מעלת תפילה בציבור, ועל כן ראוי[6] שאף המאחר לביהכנ"ס ישתדל להתפלל תפילת שחרית בזריזות כך שלכל הפחות יעמוד להתפלל תפילת עמידה של שחרית בזמן שהציבור מתפלל תפילת מוסף, ונראה שבאם ניתן הדבר ראוי שיתפלל לאחר מכן את תפילת מוסף עם הש"ץ, שכן יש הסוברים[7] שגם באופן זה נחשב קצת כתפילה בציבור.

עוד יש להוסיף שהאחרונים[8] עוררו להימנע מהקדמת תפילת מוסף לקריאת התורה, שכן סדר התפילה יסודו בהררי קודש ומאוד יש להיזהר מלשנותו, אולם יש שכתבו[9] שבמקום צורך, כגון בשמחת תורה שהקריאה ארוכה ומעונינים לסעוד לפניה (וכעין זה כשנצרכים מסיבות מבצעיות להזדרז ולסיים את התפילה בהקדם), ניתן להקל בכך, רק שלא ינהגו כן דרך קבע.

[1] רשב"א ברכות כח ע"א ע"פ התוספתא, וכמבואר בגמרא (מנחות מט ע"ב) שהדין שאין דבר קרב קודם תמיד של שחר, אינו אלא למצוה בעלמא.

[2] סימן רפו סעיף א.

[3] שו"ת באר יצחק או"ח סימן כ.

[4] שו"ת מהרש"ג ח"א סימן כב, שו"ת אגרות משה ח"ד סימן סח, שו"ת מנחת יצחק ח"ו סימן לו, ועוד. מה גם שבערוך השולחן (שם סעיפים ח-י) הוכיח מתוס' (יומא לד ע"א ד"ה 'העולה') שהמקדים מוסף לשחרית לא יצא ידי חובתו, ובניגוד לדברי הרמ"א. ועוד שע"פ הסוד מאוד יש להיזהר משינוי סדר התפילה.

[5] אליהו רבה סימן רלו ס"ק ז.

[6] כן כתב במנחת יצחק שם.

[7] ראה שו"ע סימן קט סעיף ב ומשנה ברורה ס"ק יד, ועיין ספר אשי ישראל פרק יב סעיף ט שהביא שנחלקו הפוסקים בכך.

[8] שו"ת לבושי מרדכי מהדו"ק סימן צח, ועוד.

[9] שו"ת קרן לדוד סימן פו,  כף החיים סימן רפו ס"ק ד, ובאריכות בספר אשי ישראל פרק לו הערה קעה.