פרק ד

שאלה: כיצד ינהג חייל שמפאת עייפותו התחיל בשבת בטעות תפילת שמונה עשרה של חול?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפילה ונזכר שהתפלל, פוסק ואפילו באמצע ברכה. איני? והאמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה בען מיניה: הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת, מהו שיגמרו, ואמר לן גומרים כל אותה ברכה. הכי השתא, התם גברא בר חיובא הוא (שכן מעיקר הדין היה צריך להתפלל אף בשבת תפילת שמונה עשרה שלימה ולהזכיר את השבת בברכת 'רצה', וכעין תפילת ראש חודש וכד') ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת (וקיצרו התפילה. לפיכך אם טעה והתחיל תפילת חול, הרי שלא חרג מעיקר הדין, ועל כן עליו להשלים אותה ברכה), אבל הכא הא צלי ליה (ולכן אם בטעות התחיל להתפלל בשנית, פוסק לאלתר)".

נחלקו ראשונים בדין הטועה ומתחיל תפילת חול במקום מוסף, יש שכתבו[2] שמעיקר הדין אף המתפלל תפילת חול במקום מוסף והוסיף באחת הברכות: "ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי היום ובקרבן מוסף", יצא, ועל כן אם התחיל בטעות להתפלל תפילת חול, מסיים את הברכה שאוחז בה, ויש שכתבו[3] שאין כל זיקה בין תפילת שמונה עשרה לתפילת מוסף, ועל כן אם התחיל בטעות להתפלל תפילת חול רגילה במקום מוסף, עליו להפסיק לאלתר ואפילו באמצע ברכה.

פסק השו"ע[4]: "אם טעה והתחיל תפילת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה, ומתחיל של שבת כו', בין בערבית בין בשחרית מוסף ומנחה. ויש אומרים דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה", ולמעשה פסקו האחרונים[5] שבמוסף (וכן ש"ץ בשאר התפילות) פוסק לאלתר.

[1] ברכות כא ע"א.

[2] רא"ש שם פ"ג סימן יז בשם הראב"ד, שכן משמע בירושלמי שם פ"ד ה"ו.

[3] רמב"ם פ"י מתפילה ה"ז, רבינו יונה שם יג ע"א מדפי הרי"ף.

[4] סימן רסח סעיף ב.

ועיין עוד בשו"ע (שם סעיף ג) שכתב: "אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד כשאמר תיבת "אתה" נזכר קודם שאמר "חונן", הוה ליה התחיל בשל חול וגומר אותה ברכה", ומבואר שאף בתפילות ערבית ומנחה הפותחות ג"כ בתיבת "אתה", מ"מ יגמור אותה ברכה כיון שדעתו היתה לשל חול, וכ"כ הילקוט יוסף שם סעיף ב, אולם רבים מהאחרונים (ראה משנה ברורה שם ס"ק ו, כף החיים שם ס"ק יב, שו"ע המקוצר סימן נח סעיף יט, ועוד) נוקטים שבתפילות אלה ימשיך בשל שבת, הואיל והטעות אינה ניכרת. עוד כתב השו"ע: "אבל אם היה יודע שהוא שבת, ושלא בכוונה התחיל תיבת "אתה", אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת ב"אתה", אינו גומר ברכת 'אתה חונן', דחשבינן ליה כטעה בתפילת שבת בין זו לזו. הגה, דהרי יכול לומר "אתה קדשת" או "אתה אחד".

[5] משנה ברורה שם ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט, ילקוט יוסף שם סעיף א, שו"ע המקוצר סימן נח סעיף כא.

ועיין עוד בכף החיים (שם ס"ק ח), בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא שתיתאה סוף סימן כב), בספר שולחן שלמה (שם הערה ב), ובילקוט יוסף (שם סעיף ו), שש"ץ שטעה בחזרת שאר התפילות והתחיל ברכת חול, פוסק לאלתר משום טורח הציבור, ועוד שכיון שאומרה עבור הציבור, אומרים לו "לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי".