פרק ט

שאלה: מפקד שהמשימות המוטלות עליו מונעות ממנו להתפלל מוסף מיד לאחר תפילת שחרית, האם רשאי לטעום מעט קודם תפילת מוסף? והאם עליו לקדש קודם אכילה זו?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "רב אויא חלש ולא אתא לפירקא דרב יוסף. למחר כי אתא, בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף, אמר ליה, מאי טעמא לא אתא מר לפירקא? אמר ליה, דהוה חליש ליבאי ולא מצינא. אמר ליה, אמאי לא טעמת מידי ואתית? אמר ליה, לא סבר לה מר להא דרב הונא, דאמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפילת המוספין כו'[2]? ולית הלכתא כרב הונא".

וא"כ להלכה מותר לאכול קודם תפילת מוסף, ברם, מבואר בראשונים[3] שדוקא טעימה הותרה בשעה זו אך סעודה גמורה אסורה, וכן פסק השו"ע[4]: "מותר לטעום קודם תפילת המוספין, דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט, ואפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב, אבל סעודה אסור", אולם כתבו הפוסקים[5] שבמקום חולשה וכד' ניתן להקל ולסעוד עד שתתישב דעתו עליו, אלא שיקפיד לקדש קודם לכן (ויש אף שהקלו בכל מקום צורך לקדש ולסעוד קודם מוסף, כל שדואג לאמצעי תזכורת כלשהו שיזכירנו לאחר מכן להתפלל^[6]).

[1] ברכות כח ע"ב.

[2] המשך הגמרא: "אמר ליה, איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי ולמיתי", ומכאן דייקו הפוסקים (ראה ביאור הלכה סימן פט סעיף ג ד"ה 'וכן אוכלין', שמירת שבת כהלכתה פרק נב סעיף יד) שיש להעדיף תפילה ביחידות על פני המתנה לתפילת הציבור כשבשל כך יצטרך לאכול קודם תפילה. ברם, לענין אכילה קודם תפילת מוסף כתב בשו"ת זכרון יהודה (סימן קה) שכיון שלמסקנה ניתן לטעום קודם מוסף, עדיף לטעום ולהתפלל לאחר מכן בציבור.

[3] רבינו יונה שם יט ע"א מדפי הרי"ף, ועיין באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן כב אות א. 

[4] סימן רפו סעיף ג.

[5] עיין ב"ח (שם אות ב) שבאר שמסקנת הגמרא שכל אכילה מותרת קודם מוסף, ורק נהגו להחמיר בכך, ועל כן במקום צורך ניתן להקל, ואמנם הפוסקים חלקו על ביאור זה, אולם פסק המשנה ברורה (שם ס"ק ט) שבמקום חולשה יש להקל, מה גם שדין אכילה קודם תפילת מוסף קל מדין אכילה קודם תפילת שחרית.

ועיין עוד במשנה ברורה (שם בשם האליה רבה) ובאריכות בשו"ת יביע אומר (שם אותיות ג-ד) שכתבו שמי שחלש ואין לו אפשרות לקדש, רשאי לאכול פירות ומיני מזונות קודם מוסף אף בלא קידוש, דסומכים על שיטת הראב"ד (פכ"ט משבת ה"י) שאין איסור אכילה קודם קידוש של הבוקר, וכן על שיטת הנחלת צבי שאין חובת קידוש קודם מוסף (ואכן המקדש קודם מוסף ורוצה לחוש גם לשיטה זו, צריך לשוב ולקדש לאחר מוסף, וכ"כ הברכי יוסף (שם אות ז), ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק נב סעיף טז ובהערה, ילקוט יוסף בהוספות שבסוף הספר סימן רעג סעיף ז, ושו"ע המקוצר סימן נט סעיף יט ובהערה).

[6] כן כתב בשמירת שבת כהלכתה (שם הערה נד) שטעם האיסור משום שמא ישכח להתפלל מוסף, ועל כן מועיל שומר שיזכירנו, ושכן כתב החת"ס (או"ח סימן סט), אולם בשו"ת שלמת חיים (ח"א סימן סה) הוכיח (ע"פ הגר"א שם) שלא ניתן לסעוד קודם תפילת מוסף, דאל"כ כיצד הותרו כהנים בנשיאת כפיים במוסף, הלא יש לחוש לשכרות.

ומ"מ נראה שחייל שיודע שלא יתאפשר לו לסעוד סעודת שבת אלא קודם שיתפלל מוסף, רשאי להקל בענין זה, ועיין הלכס"ד פ"ז סעיף נ.