פרק טו

שאלה: האם יש לכסות בזמן הקידוש את כל החלות שבחדר האוכל, כולל החלות הפרוסות? האם שקית החלות (השקופה) יכולה לשמש כיסוי לחלות בזמן הקידוש?

תשובה: כתב השו"ע[1]: "צריך שתהיה מפה על השולחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו". מספר טעמים נאמרו לדין זה, יש שבארו[2] מצד שלא יראה הפת בושתו שלמרות חשיבותו מקדימים לברך על היין לפניו, יש שבארו[3] שהוא זכר למן שהיה כמונח בקופסה טל מעליו וטל מתחתיו, ויש שבארו[4] מצד חשיבות הסעודה, שלאחר שקידש את השבת מסיר המפה וניכר שמתחיל סעודתו דרך כבוד על פת.

כתבו האחרונים[5] שאין המצוה לכסות רק את החלות שלפני המקדש, אלא אף את החלות שלפני שאר המסובים יש לכסות, ואף חלה פרוסה או עוגות שעל השולחן בכלל חיוב זה ויש לכסותם[6], ברם, יש מקילים[7] בכיסוי חלות פרוסות או עוגות שעל השולחן, ומ"מ ראוי להחמיר בכך כשהם מהווים את עיקר הסעודה.

יש מקפידים[8] לכסות החלות במפה לבנה (זכר למן שהיה לבן), אולם במקום צורך ניתן להסתפק בכל כיסוי, ואף יש שכתבו[9] להקל בכיסוי שקוף, הואיל וסוף סוף שם כיסוי עליו.

[1] סימן רעא סעיף ט.

[2] רא"ש פסחים פ"י סימן ג בשם הירושלמי.

[3] תוס' שם ק ע"ב ד"ה 'שאין', טור סימן רעא.

[4] תוס' שם והגהות מיימוניות שבת פכ"ט אות ק בשם השאילתות.

[5] שמירת שבת כהלכתה פרק מז סעיף כה, ובאריכות בשו"ת אגרות משה ח"ה סימן כ אות יח, ובשו"ת רבבות אפרים ח"א סימן ר, אך פשוט שאין צריך לכסות חלות המונחות לפני אחרים שמקדשים בפני עצמם.

[6] שמירת שבת כהלכתה שם, קיצור שו"ע סימן נה סעיף ה, ובאריכות בשו"ת לבושי מרדכי מהדו"ק סימן מו ובשו"ת באר משה ח"ו סימן סג.

[7] כן משמעות דברי האשל אברהם בוטשאש סוף סימן קפב, לפי שאין חשיבותם גדולה, וכן הורה בשו"ת אז נדברו ח"ב סימן ח לענין עוגות.

[8] ראה שו"ת באר משה ח"ו סימן קלד שעורר על כך.

[9] שמירת שבת כהלכתה פרק מז הערה קטז בשם הגרש"ז אויערבך, ועיין עוד בשו"ת מלומדי מלחמה (סימן עט) ובשו"ע המקוצר (סימן נט הערה כח) שהטעימו שבפשטות אף המן היה מכוסה בשכבת טל שקופה.